Compulsory Education in Israel and Ancient Greece: According to R. Yehoshua ben Gamla’s Regulations and their Influence Till Today

יחס היהדות ללימוד ולחינוך הקדים את כל העולם בדרישה ל`חינוך לכל` ממוסד, כפי שמספרת הגמרא: "דאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל...עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע. (ב"ב כא). תפיסה זו נובעת מערך לימוד התורה כדברי המשנה "ותלמוד תורה כנגד כולם" (פאה, א` א`), שבה האדם הלומד וקידומו האישי – רוחני נמצא במרכז.

לעומת זאת, ביוון העתיקה מתאר אפלטון בספרו `פוליטיאה` את השונות בין האנשים, שבגינה לא כל אחד זכאי לחינוך ובוודאי אין שווין ו`חינוך לכל`. "הרי אנשים אחים אתם, כל יושבי המדינה", כך נדבר אליהם שעה שנספר את סיפור המעשה, "אך כשיצר אתכם האלוה, הוסיף תערובת זהב בכל אלה מכם הראויים להיות מושלים, ועל כן יקרי-ערך הם ביותר; וכל שהם `אנשי מגן`, בהם עירבב כסף; וברזל ונחושת – באיכרים ושאר האומנים. ועל פי הרוב תולידו צאצאים שיהיו כמותכם...קודם-כל ובחומרה יתירה מצווה, אפוא, האלוה את המושלים, שישמרו מכל משמר על צאצאיכם, וישגיחו עליהם ביותר, לראות איזו מאותן המתכות נתערבבה בנשמתם, ואם אחד מצאצאיהם יהא בו מן הנחושת או הברזל, אל ירחמו עליו בשום פנים ואופן, אלא יעריכוהו כראוי לטבעו וידחוהו אל מעמד האומנים או האיכרים; ושוב, כשיוולד מהללו אחד שיש בו מן הזהב או הכסף, יעריכוהו כערכו וירוממוהו אל השמירה או ה`הגנה`; שדבר-נבואה הוא, כי המדינה עתידה להיחרב, שעה שישמור עליה שומר עשוי ברזל או נחושת". (פוליטיאה ג 415א-ג, ליבס ב 284-283).

תמצית הדברים היא כך: "השומרים ממונים על סדרי החברה ועל הגנתה. הם העילית מטבע; מקרבם יעלו המושלים הפילוסופים, אותם יחידי סגולה שיעמדו בכל הנסיונות ושלמשמעתם יסורו הכול. השומרים יזכו לחינוך על כל גווניו ושלביו; חינוכם הוא מעיקרו הכשרה לשירות למען הכלל." [סימון, א` (1985). אפלטון והחינוך בימינו].

ביוון העתיקה החינוך היה מעמדי וזכו בו בני המעמדות העליונים של השליטים והשומרים, כי המדינה נמצאת במרכז והאדם הוא כלי שרת לטובתה. בהרצאה נעמיד את שתי התפיסות מהעולם העתיק זו מול זו ונבחן את המשותף והשונה בין שתי שיטות, שהיו ערש בתי הספר המוכרים לנו כיום.