The Biblical Text in the Prayer Book

המקרא תופס מקום משמעותי בעבודת בית הכנסת. הוא נוכח בבית הכנסת בקריאת התורה, שם הוא עומד באופן מובחן כטקסט עצמאי הנקרא בהקשרו המקראי המקורי מתוך ספר תורה ותוך הקפדה מירבית על כל פרטי הנוסח ודקדוקיו. אולם נוסח התפילה שהתגבש לאורך הדורות כולל קטעי מקרא רבים המוטמעים בסידור עצמו ומהווים חלק מסדר התפילה הרציף – פרשיות קריאת שמע, תפילת הלל, פסוקי דזמרה ושירת הים, פסוקי הקורבנות, מזמורי קבלת שבת, פרקי "שיר של יום" ועוד. לצד פרשיות ופרקי מקרא שלמים, משובצים בסידור גם פסוקים רבים. אין הכוונה לנוסחאות תפילה שנכתבו בהשראת פסוקים מקראיים, אלא לפסוקים המופיעים כצורתם וכתבניתם בנוסחאות התפילה. במקרים רבים אף קודמת להם ההכרזה "שנאמר" או "ככתוב" המודיעה למתפלל כי יש כאן ציטוט מכוון ומדויק מן המקרא.

אין ספק שהכול ידעו כי מדובר בקטעים מהמקרא, אך האם בהופעתם בסידור נשמרה הזיקה למקורם המקראי או שהם נתפסו כחלק מנוסח התפילה הרציף? האם הקפידו בסידורים על הכתיב ועל הניקוד המדויק של נוסח המסורה כשם שהקפידו עליו בהעתקת או בהדפסת המקרא (ואין צריך לומר בכתיבת ספר תורה)?

בהרצאה אני מבקשת לדון בשאלת מקומו ומעמדו של המקרא בסידור התפילה, ולעקוב אחרי תהליכים, מגמות ואישים שהביאו לתמורות ביחס ביניהם. יוצגו ענייני מסורה – כלליים ופרטניים - הממחישים את הממשק בין המסורה וסידור התפילה, ומדגימים את תהליכי השינוי שהתרחשו במפגש ביניהם.