The Music of al-Andalus as Reflected in the Book Mut’at al-Asma’ fi Ilm asama’ by Aḥmad a(l)-Tifashi (1184–1253)

אחמד בן יוסף א(ל)־תיפאשי אל־קפצי (1253-1184), היה חכם מוסלמי אשר כתב אנציקלופדיה רבת היקף. מן האנציקלופדיה שרדו כרכים בודדים, שאחד מהם נקרא מֻתְעַת אַל־אַסְמַאע פי עִלְם אַ(ל)־סַּמַאע (مُتعة الأسماع في علم السّماع.) - עונג האוזניים בחוכמת המוזיקה. א(ל)־תיפאשי, יליד מַסְכַּנַה (مسكنة) שבסוריה, היגר לתוניסיה ובה למד קוראן ומדעים והתמחה בספרות ובמתמטיקה. שאיפתו לידע הובילה אותו לדמשק, לקהיר ולפרס. כמו רוב הפילוסופים הערבים של ימי הביניים הוא ראה בפילוסופיה היוונית את האורים והתומים, וכרבים סבר שיש להוכיח שהפילוסופיה הערבית וזו של המוזיקה בכלל זה היא המשך ישיר של זו היוונית.

בספרו זה העוסק במוזיקה הערבית ובזו של אל־אנדלוס במחצית הראשונה של המאה ה-י״ג המחבר מקיף כמעט את כל תחומי המוזיקה הערבית של ימיו ואת זו האנדלוסית בכללה. בספר שפורסם לראשונה בבירות בשנת 2017 המחבר מתאר את מצב המוזיקה האנדלוסית לפני הגעתו של זריאב (יוני 822), בזמנו ואחריו. המחבר מתאר נסיבות מעניינות המעידות על כך שלאחר הגעתו של זריאב לאל־אנדלוס כל המוזיקה שהיתה מקובלת לפניו נשכחה; עם הגעתו של מוזיקאי אחר בשם בן באג׳ה גם המוזיקה של זריאב נשכחה... המחבר מעלה דמויות חשובות שפעלו בתחום המוזיקה באל־אנדלוס כמו אבן באג׳ה ואחרים.

בדבריו על אבן באג׳ה אל־תיפאשי נותן מענה לשאלות חשובות ומרכזיות הקשורות להיבטים שונים של המוזיקה האנדלוסית. אלה שאלות שעד כה לא קבלו מענה ברור: מה ההסבר לכך שמהערכת המודלית של המוזיקה האנדלוסית הערבית והיהודית כפי שהיא מוכרת לנו כיום שונה מזו של המזרח התיכון? הרי זריאב הגיע לאל־אנלדוס מבגדאד, לב ליבה של המוזיקה השרקית בתקופה העבאסית בימיו של הרון א(ל)ֲ־רשיד! מה מקורם של היסודות המערביים במוזיקה זו ומי שילבם בה, איך ולמה? מה היה מעמדן של השפחות המזמרות (The Singing Girls) בימיו, כיצד אלה חונכו, מי אימן אותן ומה היו תנאי ההסמכה שלהן? לכל הנושאים האלה יש השלכה ישירה על המערכת המודלית של המוזיקה האנדלוסית בנוסחה הערבי והעברי ועל המוזיקה של שירת הבקשות של יהודי מרוקו.

בהרצאתי אעלה נושאים מרכזיים מספרו של א(ל)־תיפאשי ואצטט ממנו ישירות. המטרה היא לדלות מהספר החשוב הזה תשובות לשאלות הנוגעות לטבעה של המוזיקה הערבית והיהודית של אל־אנלדוס באמצע המאה ה-י״ג ולברר את ההשלכות על המוזיקה האנדלוסית כפי שזו מוכרת לנו היום.