Was He a Hero? The Identical, Similar, and Different in Lag Ba’omer Song Repertoire, in Israeli Secular, Integrative, National-Religious, National-Orthodox, and Ultra-Orthodox Kindergartens

חשיפה למוסיקה הינה חלק משגרת היום בגני ילדים, כאשר הפרקטיקה הרווחות ביותר בגן היא שירה של הגננת יחד עם הילדים כחלק ממפגשי המליאה לצרכים פדגוגיים הקשורים בלימוד והעברת ידע. באופן זה מועברים לילדים מסרים חינוכיים, ערכים חברתיים והקשרים תרבותיים הקשורים לתהליכים בעיצוב החברה ולהלך הרוחות הרווח בה. למעשה, שירים משמשים לילדים כפורום למידה, מקום בו הם נחשפים לידע היסטורי־תרבותי־מסורתי וחולקים אותו גם בלי להיות מודעים לכך. בחירותיה של הגננת, כדמות החינוכית הדומיננטית בגן הילדים, משפיעות על עתודות הידע, תפיסת הנורמות וההבניה החברתית תרבותית של הילדים אותם היא מחנכת. מחקרים קודמים שבדקו את נושא בחירת רפרטואר שירי הילדים של גננות בישראל הראו כי קיימים גורמים מגוונים המשפיעים על בחירותיה של הגננת – ביניהם מקום המגורים, השכלה וותק. יחד עם זאת טרם בוצעה השוואת של רפרטואר שירים הקיימים בזרמי החינוך השונים במגזר היהודי שעל הספקטרום שבין החינוך החילוני, המשלב, הדתי-לאומי, החרדי-לאומי והחרדי. מידע זה יאפשר להבין תהליכים של מיזוג והפרדה המתרחשים במגזר היהודי בישראל. המחקר הנוכחי מתמקד בשירי ל"ג בעומר כמקרה בוחן של השונה והדומה בתפיסות ובערכים. בתחילת המאה ה-20 פיתחה התנועה הציונית את מיתוס ל"ג בעומר, תוך חיבור מרד בר כוכבא עם המאבק לחירות לאומית. שירו של לוין קיפניס מ-1929, "איש היה בישראל (הוא היה גיבור)", הוא בעל משקל רב בהחדרת הנרטיב הציוני לתרבות הישראלית. הוא מספר על בר כוכבא והאריה ומדגיש את כוחו הפיזי של המנהיג המתואר כ"איש צעיר גבה קומה". במילותיו הנכיח קיפניס את האגדה שלפיה הצטרף האריה לכוחות הלוחמים בראשות בר כוכבא לאחר המפגש בין השניים. לעומת זאת במגזר החרדי, ואף במגזר הדתי לאומי, נהוג להעלות על נס את דמויותיהם של רבי שמעון בר יוחאי ושל רבי עקיבא, ולהדגיש היבטים של מרכזיות לימוד תורה (בנגלה ובנסתר), ולא היבטים לאומיים. למעשה, במגזר החרדי כיום, שמו של בר כוכבא ואזכורו של המרד - מושמטים כמעט לגמרי, זאת על אף שבאירופה היה נהוג לשחק בחג עם חץ וקשת ולצאת ליערות. בהרצאה יוצגו ממצאים ראשונים ממחקר מקיף שנערך בנושא רפרטואר השירים בגני הילדים במגזר היהודי בישראל. מטרת המחקר למצוא נקודות השקה של בין-מגזריות ובכך לקדם את המכנה משותף בין הקבוצות השונות במגזר היהודי בישראל.