חוקרים ציינו את חשיבות לימוד מדעי הטבע, בהיותם אמצעי להבנה טובה יותר את התפיסה היהודית וביכולתם להוביל להעמקת האמונה (פיקסלר, 2009). כפי שהסביר גם הרמב"ם: "בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו...מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאוה גדולה לידע השם הגדול"[1], ואלברט איינשטין שקבע כי "מדע בלי דת - צולע; דת בלי מדע -עיוורת" (Einstein, 1940).
פיקסלר (2009) טוען כי לאור התפתחות המדע, ונגישות הידע המדעי לכלל האוכלוסיה, עולות לעיתים בקרב הציבור הרחב שאלות הנוגעות לקשר או לסתירה בין דת למדע. כמו שאלות העוסקות בגיל העולם, באבולוציה וכדומה. לדעתו, סתירות מעין אלה יכולות ליצור משבר אמוני.
לכן קיימת חשיבות בהכרת עיקרי המחקר האקדמי המדעי גם אם לא עוסקים בו בפועל, זאת כחלק מבניית עולם המושגים הדתי. דת ומדע יכלים להשלים זה את זה, ואפילו להיות תלויים הדדית זה בזה.
למרות זאת, תוכנית הוראת המדעים בישראל כיום, מתאימה לכלל התלמידים במגזרים השונים ואינה מקשרת את תחום המדע לעולמם הדתי של תלמידים בבתי ספר ממלכתיים דתיים.
לדעת חוקרים רבים החיבור לעולם הלומד הינו חשוב ומקדם מעורבות ומוטיבציה ללמידה ובעיקר למידה משמעותית (Kember, 2008).
לאור תפיסה זו, התקיים בשנת הלימודים תשפ"א מיזם המביא לידי ביטוי שילוב של תורה ומדע וחיבורם לשטח. פרחי הוראה הלומדים מדעים במכללת הרצוג, כתבו מדי שבוע מאמרים הקושרים את פרשת השבוע לתחומי המדע השונים. מאמרים אלו פורסמו לכלל מורי המדעים בחמ"ד ובקרב קבוצות עניין נוספות. תגובות המורים היו נלהבות. הם השתמשו בטקסטים אלו בכיתות הלימוד, וטענו כי הם יצרו בכך "חיבור טבעי לעולמם של התלמידים..", והדבר "סייע לחיבור של התלמידים למקצוע" (מדברי המורים).
בהרצאה יתואר התהליך והשפעתו על התלמידים, מתוך נקודת ראותם של מורי המדע.
ביבליוגרפיה
פיקסלר, דרור. "איש הדת והאקדמיה: הילכו שניהם יחדיו?" בכל דרכיך דעהו; כתב-עת לענייני תורה ומדע 22 (2009): 7–18.
Einstein, A. (1940). Science and religion. Conference on Science, Philosophy and Religion Their Relation to The Democratic Way of Life.
Kember, D., Ho, A., & Hong, C. (2008). The importance of establishing relevance in motivating student learning. Active learning in higher education, 9(3), 249-263.
[1] הרמב"ם יסודי התורה פרק ב` הלכה ב`