Structure, Language, Style, and Meaning in the Babylonian Sugyot

ההנחה שסוגיות התלמוד הבבלי עברו עריכה ספרותית מקובלת כיום על רוב חוקרי התלמוד. רוב החוקרים שדנו בעריכה הספרותית של סוגיות התלמוד הצביעו על פרמטרים תכניים, סגנוניים ומבניים כגון: נושא, שם בעל המימרות שהובאו בסוגיה, ביטוי שגור, רצון להגיע למספר מסויים של מימרות, קושיות או ציטטות כדי ליצור שלמות מבנית ועוד. הנחת המחקר המקובלת היא שהמגמה של יצירת סוגיות בעלות מבנה ספרותי על פי הפרמטרים שצויינו לעיל ופרמטרים נוספים הייתה מגמה דידקטית היינו , הקלה על הקליטה והזכירה. במרוצת השנים התפתח כיוון מחקרי שעסק במגמות נוספות שעל פיהן נוצרו הסוגיות הללו היינו, בקשר בין סגנון ולשון הסוגיות , וכן בין המבנים שלהן ואופני סידור הרכיבים בהן ובין התכנים , הרעיונות והתפיסות שעורכיהן בקשו לקדם. בהרצאתי, אבקש להציג את הכיוון המחקרי הזה, ולהדגים אותו באמצעות חשיפת מגמות העריכה של מספר סוגיות.