הספר "תורת חובות הלבבות" לר` בחיי אבן־פקודה נכתב במקורו בערבית־יהודית (1090) ותורגם לעברית זמן קצת לאחר מכן תחילת המחצית השנייה של המאה השתיים־עשרה, בידי ר` יהודה אבן־תיבון ובידי ר` יוסף קמחי. קיימות בידינו מהדורות מודפסות רבות של התרגום העברי, מהדורות שאינן מדעיות, אך רק שתי מהדורות מודפסות של המקור הערבי. שתי מהדורות אלה, אף שהן מבוססות על מגוון כתבי יד, אינן אלא מהדורות פסאודו-מדעיות, שיש בהן כדי לשפוך אור חלקי בלבד על טיב הנוסח של המקור הערבי.
כחלק מן העיון הנרחב בנוסח של המקור הערבי ושל התרגום העברי, בהרצאה אני מבקש לדון בנוסח המקור הערבי, כפי שזה משתקף בעד נוסח אחד שנמצא בגניזה הקהירית: קטע גניזה OR 5564A.9-11 היושב בספרייה הבריטית. קטע זה אומנם אינו מוקדם במיוחד (כנראה מן המאה ה־15) ואינו ארוך במיוחד (כולל שישה עמודים רצופים בלבד), אך עולות ממנו סוגיות לשוניות מעניינות הקשורות בטיבה של הערבית־היהודית בת התקופה, בהבדלי שימור הנוסח ועיבודו לאורך השנים, וכמובן סוגיות הקשורות בכתיב עצמו.
העיון בהרצאה ייעשה מכמה היבטים: תיאור פליאוגרפי של קטע הגניזה; תיאור פילולוגי העוסק בהבדלי הנוסח בין המצוי במהדורות הפסאודו-מדעיות לבין קטע הגניזה עצמו; תיאור דקדוקי המאפיין את הערבית היהודית בת התקופה. לצד אלה, אבחן את הדמיון או השוני בין המופיע בקטע הגניזה לבין התרגום, תוך בחינת האפשרות של השפעת התרגום העברי על הנוסח המשתקף בקטע זה.