The Man Behind Shas Vilna: Shafan Ha-Sofer and the Editing of the Commentary Corpus

"ש"ס וילנה" הוא אחת היצירות החשובות והמפוארות שיצאו תחת ידיהם של אנשי בית הדפוס וההוצאה לאור של האלמנה והאחים ראם. מנהל ההוצאה לאור, ומי שהיה אחראי על תוכן ההדפסות היה שמואל שרגא פייגנזון, הידוע יותר בכינוי "שפ"ן הסופר".

פייגנזון היה יהודי משכיל, מלומד עד מאוד, שהשאיר אחריו כמה וכמה כתבים חשובים המהווים עד היום מקורות משמעותיים בפרט בכל הנוגע לתולדותיו של בית הדפוס וההוצאה לאור היהודי החשוב ביותר, ולתקופות היחיד, שפעל במזרח אירופה במאה ה- 19, ובכלל בכל הנוגע לתרבות הספר ולתולדות יהודי וילנה.

אחד הפרויקטים החשובים ביותר בהם עסק פייגנזון בעשרות השנים בהן ניהל את תחום התוכן בבית ההוצאה לאור של משפחת ראם היה עריכתו של ש"ס וילנה. הבנת תפקידו ופועלו של פייגנזון בכל הנוגע להפקה של מהדורה ייחודית זו של התלמוד יכולה ללמד אותנו רבות על אופן התגבשותו של הקורפוס הפרשני שסובב את התלמוד, אליו אנו מתייחסים על פי רוב כברור מאליו, אלא שלא כך הוא הדבר. עריכת ספריה שלמה אל תוך ספר אחד, ויצירת קורפוס שברבבות השנים הפך קנוני, היא פעולה מורכבת מאוד, שבמהלכה אף מבינים העוסקים במלאכה בוילנה, כי הם לוקחים חלק בפרויקט ייחודי ויוצא דופן שהתקבלותו כדרך היחידה להדפסת התלמוד מתרחשת ממש תוך כדי שנות ההדפסה, ועתידה להחזיק מעמד למעלה ממאה וחמישים שנה.

כמו ש"ס וילנה, ערך פייגנזון עוד כמה ספרים באותו דגם, בניסיון לאחד מספר פרשנים תחת קורת גג אחת: סידור תפילה עם שלל פרשנים בעריכתו הודפס בכמה וכמה עותקים וניסיון דומה נעשה גם בנוגע להדפסת התלמוד הירושלמי.

בהרצאה אבקש לעמוד על ייחודו של ש"ס וילנה, נוכח תהליך העריכה שנעשה על ידי פייגנזון, וזאת מתוך השוואה לעבודות אחרות של פייגנזון. אנסה להציע הסבר להתקבלות הייחודית של ש"ס וילנה, ולשרטט את חתימת ידו של פייגנזון בפרויקט.