ר` משה קורדובירו פירש את ספרות הזוהר, על כל הסתירות העולות בה, תוך התרכזות בהבנת הכתוב ובנאמנות לרוחו. זו הייתה מטרתו. לכן, לפעמים נדמה שהוא סותר את עצמו. קורדובירו היה מודע לרעיונות הסותרים. לא אחת הוא שיבץ אותם כמארג של השקפות ובכוח המחשבה היוצרת שלו העמיד באמצעותן תפיסות המעידות על הדרך המקורית שלו בהבנת המציאות. בהרצאתי אתרכז בהצגת שתי דוגמאות. האחת נוגעת לאדם, ליעקב, לדמותו האנושית והאלוהית, לזהותו המגדרית ולהתפתחות אישיותו. השנייה - לזמן ולמקום, לבחינת מעמדן של השבת ושל ארץ ישראל.