The Allegorical and Thematic Connection of Late Hebrew Poetry of the Kasida Type in Nineteenth-Twentieth-Century Morocco to Arabic Poetry of the Malhun Type

שירים עבריים רבים שנתחברו במרוקו במאות ה-20-19 נשענים הם בלחניהם על לחני שירת המלחון בארץ זו. מסתבר שהזיקה איננה רק מוסיקלית אלא גם פרוסודית: במבנה השיר, בתבנית הסטרופית, בנורמות החריזה ובמשקל לגווניו. על זיקה זו הוקדשה עבודת הדוקטוראט שלי (תשנ"ז) בהנחיית פרופ` אפרים חזן. ההצעה המוגשת כאן מתמקדת בזיקה האלגורית על פי מדגם שירים מקובץ `שיר ידידות.

שירת המלחון שהרבה מנושאיה הם אהבה כוללת כמה סוגים: שירי המזכרות, שירי השופט, שירי האורח, שירי עבדות ועוד. להלן דוגמאות של זיקה.

שירי המזכרות בקצידה הערבית עוסקים במזכרת בצורת שער או תכשיט, שהאהובה מפקידה בידי אוהבה. הלה מאבד את התכשיט, ועלילת השיר מתמקדת בחיפושים אחריו עד למציאתו ולמפגש בין האוהבים. השיר מתאר גם את ערכו הסגולי של התכשיט, הצער והכאב הפוקדים את האוהב, והנופים שבהם הוא מחפש את התכשיט. שירים אלה מנוצלים בקצידה העברית לנושאים דידקטיים כמו עשר זכירות או לכבוד התורה המתוארת כתכשיט.

שירי השופט (הקאצ`י) - עניינם פניית אחד משני בני זוג, שנקלעו למשבר, אל השופט שישמע טענותיהם ויפסוק מי הצודק. סוגה זו קצידה ערבית זו שימשה מקור השראה לכמה קצידות עבריות דוגמת `חוּסָה אֵלִי יָהּ רָם` לר` דוד קיים ובה הרעיה ישראל פונה לשופט האל להתערב בסכסוך הגלות בין ישראל לבין אויביה.

שירי עבדות כוללים כמה גוונים אחד מהם הקצידה `השפחה והגבירה` המתווכחים ביניהן למי המעלה והחיסרון משמשת מקור לחן לקצידה בפרשת ויצא נוסח ר` דוד קים העוסקת בעבדות יעקב אצל לבן ובמתח שבין רחל ולאה הגבירות לבין שפחותיהן בלהה וזלפה.

זיקה תמטית: ישנן גם קצידות עבריות אם כי מעטות המקיימות זיקה של תוכן עם מקורות לחניהן כמו שניים משיריו של הרב רפאל משה אלבאז שאחד מהם `יוצר את האדם בחכמה` (שיר ד) הדן באותו נושא של הקצידה הערבית, מקור הלחן: טבעי בני אדם ובעיסוקיהם`.

ההרצאה תמחיש את הזיקה בעזרת קטעי שירה.