יוסף בן שלמה כבר עמד על יחסו החיובי של הרמ"ק למדעים. לדעתו של הרמ"ק השתלמות במדעים כגון אנטומיה (ניתוח) וזואולוגיה, תעזור להבין את העולמות העליונים מתוך העיקרון שמבשרי אחזה אלוה. אומנם יחסו של הרמ"ק לאסטרונומיה שונה משאר המדעים. לדעתו של הרמ"ק יש איסור ללמוד אסטרונומיה ממקורות שאינם יהודיים. בנוסף, לדעתו אסטרונומיה היא חלק מהידע האזוטרי המרכיב את חכמת הקבלה והסוד, וחכמי הזהר והתלמוד הינם אסטרונומים מומחים.
בתחילה אדון בדעתו של הרמ"ק לאור הגות בימי הביניים בספרד ואירופה, ובייחוד השפעתם של חסידי אשכנז על הרמ"ק. בנוסף אדון בדומה ובשונה בין הרמ"ק לחוגים אחרים בספרד לפני הגרוש או בזמנו כגון `חוג ספר המשיב`. לאחר הצגה כללית אדון בסוגיות ספציפיות(בקצרה) בהן הרמ"ק מזהה סתירה בין הידע האסטרונומי הכללי, לבין ספרות הזהר והתלמוד. כגון מספר הגלגלים, מספר הכוכבים, הרווח בין הגלגלים, ותנועת הגלגלים, ואציג את הדרך הייחודית בה הרמ"ק מנסה ליישב את הסתירות, מתוך חילוק בין ידע המושג באמצעים מיסטיים או דרך מסורת, לעומת ידע המושג בחושים.
בחלק השני של ההרצאה אדון בהשפעתו של הרמ"ק על תלמידו רח"ו דווקא בכתביו הלוריאניים. רח"ו בספר קהילת יעקב יוצר מערכת אסטרונומית רחבה, שבה נקודות דמיון רבות לרמ"ק. יצירת מערכת זו בהקשר הלוריאני היינו ייחודי עקב כך שהאר"י מיעט לעסוק באסטרונומיה, עקב כך שתפיסת הזמן הלוריאנית מבוססת בעיקר היחס בין הפרצופים הלוריאניים, ולא על אסטרונומיה. לכן ברצוני לטעון שהצורך של רח"ו לצור מערכת אסטרונומית לוריאנית, והדרך בה הוא יוצרה, נובעת דווקא מתפיסתו של הרמ"ק. שעקב הכנסתו של הרמ"ק את האסטרונומיה למרחב הקבלי, ואת השיח עם המדע הכללי, עושה זאת רח"ו.