The Adaptation of Nahmanides in Bahya ben Asher`s Commentary on Genesis 2:7

פרשת ההתקבלות של פירוש התורה לרמב"ן (1194–1270~) היא נושא סבוך ומעניין. כידוע, רמזיו הקבליים של רמב"ן אותם שזר לאורך חידושיו על התורה, נתפרשו בדרכים שונות ורבות בקרב מספר דורות של תלמידי תלמידיו, וגם בקרב פרשנים שאין למנותם תחת שלשלת הוראתו ה`ישירה`. אחד הפרשנים הבולטים שנטל מכתבי רמב"ן, שילב, פירש ועיבד אותם בכתביו, הוא ר` בחיי בן אשר אבן חלאוה (1255–1340~). בחיי הציג עצמו כתלמיד רשב"א (1235–1310), וכאמור נטל מלוא חופנים מכתבי רמב"ן, אך פעמים רבות – בפרט בענייני קבלה – הלך בדרך פרשנית משלו. לצורך כך שילב בכתביו ממקורות רבים ומגוונים שהיו פרוסים על שולחנו, ושאלת מעמדו של פירוש התורה לרמב"ן בתוך ספרייתו הרחבה והעמוקה נעשית משום כך למורכבת. במוקד ההרצאה הנוכחית יעמוד קטע קצר מתוך פירושו הנרחב של בחיי לפסוק נפיחת הנשמה (בר` ב ז). בפרשנותו לפסוק זה אימץ בחיי מפירושו של רמב"ן על אתר את מבנה הדיון וכן את תפיסת אלוהיות הנשמה, אך במקומות שבהם מצא לנכון השמיט מדבריו או הוסיף עליהם ממקורות אחרים שעמדו לרשותו. בחלק מן המקרים הביא מהלך פרשני זה ליצירת משמעות חדשה מ`בפנים`, כלומר כך שהחידוש נולד כנסיון מעניין לשמר סוגים שונים של קבלה – על אף המתחים בין מסורותיו הקבליות של רמב"ן למקורות קבליים אחרים מגירונה – מבלי לצאת באופן גלוי כנגד קבלת `הרב`. כמוכן תבחן האפשרות שבמקרה זה ביקש בחיי לתקף, להרחיב ואולי להעצים את העולה מלשון רמב"ן, אף במידה שהמקורות אשר שימשו אותו לשם כך אינם עולים בקנה אחד, בהקשרם המקורי, עם דעתו המתפרשת. מהלך פרשני זה עשוי לשמש מקרה בוחן מעניין למעמדה של קבלת רמב"ן ולשאלת התקבלותה והבנייתה המחודשת בתוך פירוש התורה של רבנו בחיי.