World-Creating as a Problem and a Theme in the Poetry of Dan Pagis

מטא-ייצוג, או תמאטיזאציה של ייצוג, פירושם עיסוק מפורש או מובלע בנושאים הנוגעים לייצוג. למשל, מבחינת הסלקציה, אילו אובייקטים לייצג בטקסט, לעומת אחרים הנדחים מלכתחילה? מה להעמיד במרכז ומה בשוליים? במקביל, עולות גם בעיות של שיפוט, כגון מהי מידת התאמתו של מדיום או ז`אנר כלשהו לייצוגו של האובייקט שנבחר? והאם האובייקט עצמו הולם את המטרות והאפקטים המבוקשים?

שירתו של דן פגיס כוללת גילויים ומקרים מגוונים של מטא-ייצוג, אבל חשיבותו של הנושא עולה בעיקר בשירים האקפראסטיים. אקפראסיס הוא ציטוט בין-מדיומאלי, המעביר לספרות (או לסוג אחר של לשון) אובייקט שיוצג כבר באופן ויזואלי: תמונה, פסל, צילום, וכדומה (יעקבי 1995, 2000, בעקבות תורת הציטוט של שטרנברג 1982, 1991). כיוון שטקסט אקפראסטי מייצג-מחדש תופעות שכבר יוצגו במדיום שונה, אפילו מנוגד, הוא משמש זירה מובהקת של מטא-ייצוג. שכן, ההעברה והכפילות הבין-מדיומאליות מבליטות יותר את התמאטיזאציה של יצירת עולם מאשר בכל מדיום בנפרד, הלשוני או החזותי. שיריו האקפראסטיים של פגיס מדגימים את העניין באופן עשיר ומאלף במיוחד, שכן הם לא רק ממחיזים את האתגר של יצירת עולם, אלא גם מתייחסים לנושא במפורש. זאת ועוד, התימה לרוב מועברת דרך נקודות תצפית יוצאות דופן בגישתן. כך זוכה התימה של הייצוג להזרה ולמורכבות.

הרצאה זו היא חלק ממחקר מקיף על מטא-ייצוג אצל פגיס. הפעם אתמקד בשאלת ההצלחה או הכישלון ביצירת עולם, כפי שהיא מתבטאת בכמה שירים המציגים ואריאציות על הנושא.