"לכל אחד מהם שפה משלו, ודרך משלו לומר שלום", זה ציטוט משיר ילדים ידוע. כך גם לכל ספר, לכל עורך ולכל יצירה, שפה משלה.
בספרות חז"ל, ניתן לפגוש ביטויים מיוחדים, חלקם אף הפכו למטבעות לשון. במדרש דברים רבה, אותו חקרתי שנים, נפגשתי בביטוי "תדע לך". לביטוי הזה אין זכר בתנ"ך כולו , ואף לא במשנה. בתלמוד הבבלי הוא מופיע פעמיים באותו מקור באותו עניין, כך שלמעשה, זאת הופעה יחידה. במדרשי ההלכה, יש חמישה אזכורים, בתלמוד הירושלמי מופיע הביטוי ששים ושניים פעמים, במדרש בר"ר עשר פעמים ובמדרש דברים רבה שלשה עשר פעמים.
גם במדרשים האחרים, אין הביטוי מופיע בתדירות גבוהה, ולכן הסתקרנתי לבדוק מה משמעותו של הביטוי וכיצד משתמשים בו. בדקתי באילו נושאים מדובר, והשוותי בין דברים רבה הנדפס לבין מהדורת ליברמן למדרש דברים.