Names of God in R. Moses Cordovero’s Thought: Lexicon and Interpretation

הדיון בשמות האל ובכינוייו נמצא במרכז ספרו הגדול של קורדובירו `פרדס רמונים`. שער `ערכי הכינויים` הוא הגדול שבשערי הספר ואורכו מתקרב לשליש מאורך הספר כולו. מלבדו הוקדשו שערים נוספים בחיבור לדיון בשמות האל, תפקידם, הפעילות בעזרתם והיחסים ביניהם: `שער שם בן ד`, `שער השמות`, `שער פרטי השמות` ועוד.

המעגלים השונים של שמות האל: השם המפורש, השמות שאינם נמחקים וכינויי השם - הם כולם קטגוריות קדומות שבמקור נוצרו כחלק מדיונים הלכתיים על קדושת השמות, מחיקתם ואופני השימוש בהם. כבר ראשוני המקובלים, וביתר שאת מחברים כמו ר` יוסף ג`יקטילה, `ספר השם` ור` ראובן צרפתי, העמיקו את הקטגוריות הללו וראו בהן חלק מתמונת עולם רחבה המתארת בין השאר את היחסים שבין ישראל ואומות העולם, אופני הפעולה של הצדיקים ודרך ההכרה את האל.

בהרצאה זו, ברצוני לטעון כי רמ"ק הכיר את המסורות הקבליות הימי-ביניימיות, ואף שימר את החלוקה הקטגורית בין סוגי השמות, אך הרחיב והעמיק אותה, ותוך זה גם שינה את תפקיד השמות בתוך התמונה הרחבה של תפיסת עולמו הקבלית.

באופן זה קורדובירו בפרקים הנרחבים העוסקים בשמות האל, כינוייו, ובפעילות האנושית בתחום ה`שפה` – פרקים שכולם סובבים את נושא זה - לא רק שירטט את ה`ספריה` הימי-ביניימית העוסקת בתחום, וברר מתוכה את המסורות הנאמנות לעומת אלו הדחויות. קורדובירו בדרך עיסוקו, עיצב בעזרת המקורות הקדומים את צורת החשיבה על נושאים אלו: מהו ה`שם` מה משמעותו של `שם` לעומת `כינוי` ומה תפקידו של האדם (המקובל) בנושאים אלו. כך, הממד המילוני-לקסיקאלי הבולט בספרו של קורדובירו (בה הוא מטרים חיבורים רבים נוספים במאות השש-עשרה והשבע-עשרה), אינו רק דרך נוספת לסדר את השמות – אלא מלמד על המגמות של קורדובירו בעיסוק בנושא זה. ברצוני לטעון כי קורדובירו בשיח על השמות מעצב את תפיסת הלשון והפרשנות שלו באופן רחב, כדרך של המקובל לקרוא את הטקסט המקראי, הזוהרי, ואולי אף את העולם כולו.