Pericope Nazir or the Idra Rabbah: An Early Edition of the Zohar and How the Printers Wrote the Zohar

רצוני כאן לבחון שאלה חשובה בעלת השלכות רבות להבנת דרכי העריכה של החומר הזוהרי. הקריאה בזוהר בתקופה שלאחר הדפוס אינו זהה לקריאה בזוהר שלפני הדפוס. נוסף לכך מסורת בעלת מאות בשנים גרמה שכל קריאה בזוהר הושפעה מדעות קדומות המשפעים על הקריאה השפעה נכרת שעשויה להוביל את הקורא למסקנות שלא תמיד תואמים לתוכן החומר ויתרה מכך שמשנות העריכה והנוסח. למוסרות של למידה, ביאור, ובירור תפקיד חיוני להבנת הזוהר, לביטויים הנדירים שבו, לשפה החדשנית, למיפוי מאמרים ששופכים אור למאמרים אחרים ועוד ואין כאן רצוני לשלול את זכויות הרבות של התווספות של ידע רב ערך לגבי תוכן הזוהר אלא לציין שאפילו שינוי קל שנובע מדעות קדומות לא מדויקות עשוי לשנות את התפיסה על הזוהר שינוי משמעותי ביותר. לראשוני המקובלים שעמד לפניהם לראשונה חומר זוהרי היו משוחררים משעבוד של דעות קדומות על הזוהר. הם נגשו אל הטקסט עם עיניים נקיות והשתדלו להבינו לפי הידוע להם בתחום הקבלה ובכלל. וחשוב מכך לפי התוכן והעריכה שעמד ולפניהם ולא לפי הצפיות שנגרמו מדעות קדומות על החומר. לפי מחקרי עולה שרבי דוד בן יהודה החסיד תפס חלקים רבים מן גוף הזוהר כשייכים לסוגה של האדרות וזאת משום שלא עמד לפניו עריכה שבה צוין הכותרת אדרא רבא או אדרא זוטא בנוסף שלא הייתה כל דעה קדומה, כל צפייה למצוא בזוהר מה שאינו דהיינו חטיבות בעל מסגרת מובחנת על ידי כותרת של פתחה וסגרה של החומר, ומכאן רבי דוד הצליח לחשוף במקרים רבים רבדים שונים של עמקות בתוך "גוף הזוהר". לשיטתו אין גוף הזוהר לעומת חטיבות האדרות אלא ספר מתוך ספר המפוזר קטעים קטעים לעתים ארוכים כמו האדרא רבא לעתים קצרים בעל מספר שורות, קטעים שמשתלבים ברצף התוכן ללא סימן המבחין אותם פרט לסגנון ולתוכן.בחלק הראשון בהרצאה אציג ממצא חדש ממספר כתבי יד שעשוי לתרום תרומה נכרת לתולדות העריכות הזוהר.