Representing Issy ben Yehuda in the Babylonian Talmud
איסי בן יהודה הוא דמות חידתית. שם זה הוא רק אחד מני רבים בהם נתכנתה דמות תנאית זו. בשלוש סוגיות תלמודיות רב טוען: "מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה איסי בן יהודה אומר ..." (בבלי שבת ו ע"ב, שם צו ע"ב, ב"מ צב ע"א), ותיאור זה מתפקד כתבנית ספרותית בעלת מאפיינים קבועים. ברצוני לטעון כי תבנית זו והדמות הראשית בה, איסי בן יהודה, מעלות על הדעת זיקה לסיפור מהברית-החדשה: פרשת קטיפת המלילות בשבת על-ידי תלמידיו של ישוע (מרקוס ב, 23-28).
בשתי הסוגיות במסכת שבת מתקיים דיון הנוגע באופן עקיף למהות השבת ולמעמד איסורי המלאכה. לאיסי בן יהודה מיוחסת עמדת קצה, אשר עורכי הבבלי עצמם מתאמצים לפרש באופן מתון ומינורי. סוגיית בבא מציעא משקפת דיון ערכי ותיאולוגי המהדהד את עקרונות ההגות הנוצרית. כמו כן, מוטיבים וביטויים ספציפיים הנזכרים בפרשת המלילות בברית החדשה נרמזים גם בסוגיות הנ"ל בבבלי. הטענה שברצוני לבסס על ניתוח המקורות הללו היא שאזכורו של איסי בן יהודה בתלמוד הבבלי מהווה מעין הפנייה לדיון בין-תרבותי ובין- דתי שרחש מתחת לפני השטח.
מקור נוסף המכיל רמיזה למימד תרבותי נסתר מן העין באקלים האינטלקטואלי של יוצרי הבבלי, הוא סיפור העימות בין תלמידי רב בבבלי נידה לו ע"ב. בסיפור זה מופיע שמו של איסי בן יהודה במסגרת נוסחה מאגית, ונוסחה זו היא לדעתי המקור לריבוי שמותיו של דמות זו, והיא עשויה לסייע בידנו להבין ולהסביר סוגות ייחודיות המצויות בתלמוד הבבלי.