Christianity and the Concept of Betrayal in Modern Hebrew Literature: The Case of Judas Iscariot

בגידה עשויה להיתפס כחטא נורא, כנאמנות לצד שכנגד, ולעיתים אף כמעשה אהבה. אולם מה קורה כשהבגידה המפורסמת ביותר בהיסטוריה מוצגת כמעשה גבורה? ומדוע מאוחר יותר, אלו שהיללו את יהודה איש קריות על מסירת ישו, מתוך דחיית הנצרות, מבקשים לחבק אותו דווקא בשל רצונם לחיבור מחודש לדת זו?

בהרצאה זו אעמוד על המהפך שחל בספרות העברית החדשה ביחס לדמותו של יהודה איש קריות. מהפך ביחס לכתיבה היהודית בעת העתיקה ובימי הביניים, אך גם התרחשות פנימית לאורך המאה העשרים. אראה כיצד דמותו של הבוגד המפורסם התעצבה במקביל לשינוי הנסיבות החברתיות בישראל ולאור הביוגרפיה האישית של הכותבים עצמם, וכיצד הפכה דמותו לאבן בוחן של היחס היהודי-ישראלי לנצרות.

במוקד עומדת התפיסה הספרותית שיהודה היה אוהבו הנאמן של ישו, ושמסירתו לצליבה נבעה ממניעים אחרים מן המתואר בבשורות הסינופטיות. הרעיון שיהודה היה מעוניין בצליבה כדי לגלות את משיחיות ישו הוזכר לראשונה ב"נגד הכפירות" של אירנאוס. בשנת 1978 אף התגלתה במצרים בשורה גנוסטית בה מובע רעיון דומה. תפיסה אחרת, מן העולם היהודי הימי-ביניימי, המוכרת מן החיבור "תולדות ישו", ראתה ביהודה מרגל גיבור שפעל בשירות העם היהודי כנגד הנצרות הצעירה. אולם לאחר הקמתה של מדינת ישראל, וכחלק מן העיסוק המחקרי המחודש בנצרות, הוצעו מודלים ספרותיים אלטרנטיביים למעשהו של יהודה. בהרצאה זו, אעקוב אחר הטיפול הספרותי בבגידת יהודה אצל הסופרים יוסף קלוזנר (1921), שהדגיש את יהדותו של ישו וישרותו של יהודה; אצל יגאל מוסינזון (1963) שצייר את יהודה כדמות תמימה שנבגדה על ידי פטרוס ופאולוס; וביצירתו של עמוס עוז "הבשורה על פי יהודה" (2004) שתיאר אותו כאוהב נאמן ומסור שמעשהו לא הובן כהלכה, ובהתכתבות של יצירות אלו זו עם זו, וביחס ביניהן לבשורה הגנוסטית שנמצאה במצרים.

אבקש להראות שהתפתחות היחס לבגידת יהודה בספרות הישראלית התעצבה לאור השינוי ביחסי היהדות והנצרות, המציאות הפוליטית המקוטבת בישראל, ותחושות בגידה מצטלבות: בגידת הנצרות ביהדות, בגידת החילון במסורת, בגידת מבקרי הלאומנות בקולקטיב הציוני, ותחושת נבגדות חברתית של הכותבים עצמם. התחקות אחר היחס היהודי-ישראלי למי שהפך לסמל הבגידה בעולם המערבי, ומקור לאנטישמיות, תעשיר את מושג הבגידה בתרבות הישראלית-יהודית ותוכל ללמד רבות על התמורות ביחס היהודי המודרני לדת הנוצרית.