“Eved Shelomo (Servant of Solomon)”: A Super-Commentary by Moses Gabbai on Rashi’s Commentary on the Torah, and its Approach to Rashi’s Midrashic Hermeneutics

רבים מתלבטים בשיטתו הפרשנית של רש"י ובגישתו לגבי פשט ודרש. מתי רש"י בוחר בפירוש על פי מה שהוא קורא "פשוטו של מקרא", מתי הוא משתמש במדרש, ומהם הקריטריונים לבחירת המדרשים? לשאלות אלה הוקדשו מחקרים רבים והן באות גם לידי ביטוי במידה משתנה של פירוט באחדים מפירושי העל (סופרקומנטרים) שהוקדשו לפירוש רש״י לתורה. בהרצאה זו אציג את גישתו של פרשן-על של רש״י, רבי משה גבאי, ואחשוף את המתודולוגיה שהוא מציע לשימושו של רש״י במדרש ככלי פרשני. רבי משה גבאי השלים את פירושו על פירוש רש״י לתורה, ״עבד שלמה״ בשנת 1421. ההרצאה תכלול התייחסות לפירוש עבד שלמה, תוך מתן תשומת לב מיוחדת להקדמה ולפירושו לרש״י על ספר בראשית. הכניסה לעולמו של ״עבד שלמה״ מרתקת: זהו פירוש מעמיק ורחב היקף על פירוש רש״י לתורה, שנכתב על ידי אחת הדמויות הבולטות בקרב חכמי ספרד שפעלו בתחילת המאה החמש עשרה, ועדיין לא נחקר בצורה שיטתית. בנוסף, הפירוש הוא ייחודי מבחינת הפירוט הרב בו הוא מסביר את סוגי המדרשים השונים והדרכים השונות שרש"י משתמש במדרשים, תוך הפרדה לתבניות וקטגוריות, ומבחינת הניסיון שלו להציע הסבר על מהות המדרשים ועל ״מתודולוגיית הפרשנות״ של רש"י. עבד שלמה, אם כן, הינו חלק מההיסטוריה של העיון והמחקר בשאלות המתעוררות מקריאה פירוש רש״י לתורה, בגלל עומק התייחסותו לשאלת שימוש רש״י במדרשים. המונח ״הרמנויטיקה מדרשית״ דורש הסבר, כיוון שהוא משתמש במילה ״מדרשית״ כשם-תואר להרמנויטיקה, כמו ״הרמנויטיקה פוסט-מודרנית״ או ״הרמנויטיקה גדמריאנית״. מונח זה מניח, אם כן, שלחז״ל, מחברי המדרש, הייתה תפיסה ייחודית באשר לפרשנות ובאשר למציאת משמעות בטקסט המקראי הקנוני, גם אם לא ניסחו אותה באופן מפורש, ושיתכן שרש״י ביסס עליה את רוב פירושו לתורה על תפיסה זו. ניסיון לנסח מהי אותה הרמנויטיקה מדרשית יתרום להבנתנו את רש״י ודרך פרשנותו לתורה. רבי משה גבאי בהקדמתו לפירוש עבד שלמה מצהיר על גישה מתודולוגית שניתן לראות בה ניסיון לניסוח של אותה הרמנויטיקה מדרשית שהנחתה את רש״י.