The Image of Shimon Bar-Kosiba After the Six-Day War: Between Yigael Yadin and Shlomo Goren

בראשית שנות השישים מציאתם של מכתבי שמעון בר כוסבה (הידוע בשם שמעון בר כוכבא) הציתו את הדמיון הציבורי. העובדה כי מכתבים אלו נמצאו על ידי הארכיאולוג יגאל ידין שהוא גם רמטכ"ל לשעבר הפכה את מציאת המכתבים לארוע סימבולי המדגיש את בעלותנו על הארץ ואת נוכחתנו המתמדת בה, מעין מכתבים מהרמטכ"ל הקדום שמעון בר כוסבה לרמטכ"ל הנוכחי יגאל ידין. עד מהרה, בדמיון הלאומי ובכתיבה העיתונאית, הפך יגאל ידין למעין תאום של בר כוסבה. עם זאת גמה שנים מאוחר יותר סביב מלחמת ששת הימים ולאחריה עלתה דמות נוספת שביקשה גם היא לנכס לעצמה את דמותו של בר כוסבה וכוונתי היא לרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי בתקופת המלחמה ומאוחר יותר הרב הראשי לישראל. תנועתו של בר כוסבה מיגאל ידין לשלמה גורן חושפת תהליכים רחבים יותר של מאבק על הגמוניה וכוח בין הציונות המחולנת ובין הכוח העולה של הציונות הדתית אותם אבקש לתאר בהרצאתי