קודם שהחל רמב"ן לכתוב את פירושו למקרא, החל בגיל מאוד צעיר לחבר חידושים לתלמוד ולעניינים הלכתיים שונים, ומאוחר יותר בסביבות גיל ארבעים חיבר את השגותיו לספר המצוות לרמב"ם. חיבורו על ספר המצוות מתאפיין בעיקר בהעמקה בסוגיות שבתלמוד אולם גם בפרשנות פשט לפסוקים ההלכתיים שבמקרא. אין ספק שלחיבור זה הייתה השפעה גדולה על החלק ההלכתי של פירושו למקרא. בהרצאתי אצביע על זיקות הקיימות שבין שני הפירושים ועל ההבדלים הדקים שביניהם.
בעוד שפירושו של רמב"ן למקרא זכה וזוכה למחקרים רבים, פירושו ההלכתי למקרא לא זכה למחקרים הראויים לו, וזאת מאחר והוא מצריך מיומנות כפולה: מיומנות בחקר פרשנות המקרא בכלל ובפרשנותו של רמב"ן בפרט, ומיומנות בחקר המקורות ההלכתיים עליהם הסתמך. אני תקווה שבעקבות ההרצאה ומאמר שיתפרסם בנושא, יתעוררו החוקרים לדון גם בחלק זה של פירושו.