קונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות

Πίστις: A Greek and Roman Bill of Trust in Palestine

author.DisplayName

למונח פיסטיס (πίστις) משמעויות רבות בהקשרים שונים הקשורים לאמונה ולאמון. בהקשרו המשפטי הפיסטיס מתייחס לנאמנויות והלוואות, בטוחות וערבונות, ואף לאופנים שונים של ירושה. אחת מהמשמעויות הללו משתקפת בביטוי היווני "מכירה בפיסטיס" (ὠνή ἐν πίστει), שנידון בחקר הפפירוסים כמונח המתייחס למכירה על מנת להחזיר. במכירה זו, התשלום הוא למעשה הלוואה, ומה שנמכר משמש כבטוחה עבור הלוואה. במשך ההלוואה הבעלות על הבטוחה נמצאת בידי המלווה, כאילו קנה אותה, עד לתשלום החוב, אז חוזרת הבטוחה אל הלווה. בטוחה כזו מבוססת על מסורת יוונית מוקדמת ואף השוותה למכירה דומה בחוק הרומי.

בעוד שעל פי המחקר המוקדם מכירה בפיסטיס מופיעה בפפירוסים יווניים ממצרים, לאחרונה הראו כי הן הביטוי היווני, הן המוסד המשפטי אינם מופיעים כלל במשמעות זו בפפירוסים או במקורות יווניים אחרים. למעשה מדובר במונח שנוצר על ידי החוקרים בעוד המונח המופיע בפפירוסים היווניים מנוסח באופן שונה במקצת ומתייחס למכירה שאינה מכירה, כלומר, מכירה לאיש קש.

הרצאה זו מוסיפה לדיון בפפירוסים המצריים מקורות מארץ ישראל במאה השניה לספירה – הספרות התנאית. סקירה של הופעת המונח `פסטס` לצד התייחסויות למכירה על מנת להחזיר בתוספתא מספקת שני סוגי עדויות. ראשית, ניתן למצוא עדות נוספת לשימוש ב`פסטס` כאיש קש, בדומה לממצא הפפירולוגי. שנית, ניתן למצוא עדויות לשימוש במונח `פסטס` דווקא כמכירה על מנת להחזיר, בניגוד לטיעון העולה מהממצא הפפירולוגי העדכני. המקורות התנאיים מאירים אפוא את הדיון בפפירוסים המצריים. יש בהם כדי לתמוך בטענות המחקריות המוקדמות ולהאיר מחדש את הדיון בשימוש בבטוחות אלה באימפריה הרומית המזרחית ובביטויים ביוונית.