The Teacher of Righteousness as a Second Jeremiah: The Motif of the Prophet’s Persecution in the Dead Sea Scrolls

בהרצאה ייעשה ניסיון לבחון זיקה בין הנביא ירמיהו לבין מורה הצדק הקומראני. ככלל, ירמיהו מיוצג במגילות באופן די נרחב, שכן הוא מופיע בחיבורים אפוקריפיים שנתגלו בקומראן, והוא מוזכר בשמו במגילות אחדות. אולם ההרצאה מתייחסת אל הזיקות הסמויות בין שני האישים. ליתר דיוק, דמותו של ירמיהו נבחנת כדמות טיפולוגית של נביא נרדף אשר יש לה השפעה על עיצוב דמותו של מורה הצדק בפשרים, בעיקר בפשר חבקוק ובפשר תהלים. אף על פי שמורה הצדק אינו מכונה נביא, יש בסיס מסוים להניח שהיחס כלפיו בעדת היחד היה כאל אישיות סמי-נבואית, או פרשן הנבואות "מפי האל". כמוהו כירמיהו, מורה הצדק מתעמת עם כוהן ("הכוהן הרשע") המאיים עליו להרגו. כמוהו כירמיהו, מורה הצדק נתפס בעצמו ככוהן, אבל כזה שאין לו חלק בעבודה בבית המקדש. בעדת היחד בית המקדש בירושלים נחשב כמחולל, כך גם מתייחס ירמיהו אל בית המקדש הראשון. במילים אחרות, ניתן לשער כי תיאור העימות בין מורה הצדק לבין הכוהן הרשע תואם את הדגם הסיפורי של "נביא נגד כוהן", דגם אשר מתגלה במקרא בעיקר בספר ירמיהו (אם כי יש לו תקדים בספר עמוס, אבל שם אין הכוהן מנסה לעצור או להרוג את הנביא). זאת ועוד: הכוהן הרשע מוצג במגילות גם כמנהיג המושל בעם, מעין מלך, אשר השחית את דרכיו ועשק את העם. מבחינה זו ניתן לגלות מקבילות בינו לבין המלך יהויקים שרדף את ירמיהו, ואילו הלה האשים אותו בעושק ובשפיכות דמים. בפשר תהלים מוזכרת התורה שמורה צדק שלח לכוהן הרשע אשר כנראה בגינה נרדף מורה הצדק. ואילו יהויקים מנסה לעצור את ירמיהו בשל מגילת הנבואות שמוקראת בפניו. מעניין לציין כי ירמיהו נרדף ע``י יהויקים ביום צום, וכך גם מורה הצדק נרדף ע``י הכוהן הרשע ביום צום הכיפורים, לפי פשר חבקוק. אם כן, תיאור העימות בין מורה הצדק לכוהן הרשע הולם בעת ובעונה אחת הן את הדגם "נביא נגד כוהן" והן את הדגם "נביא נגד מלך", אשר אף הוא פותח בעיקר בספר ירמיהו. בסוף ההרצאה יוצגו המסקנות מההשוואה בין ירמיהו למורה הצדק, ותועלה השאלה מהי סיבת ההזדקקות לדמותו של ירמיהו במגילות קומראן.