The Sacred Space and the Sacred Text: Yom-Tov Lipmann Heller’s “The Structure of the Temple” in its Contexts

אחת הסוגות רבות העניין בכתיבה הרבנית האירופית של ראשית העת החדשה היא טקסטים העוסקים ב"צורת בית המקדש", כלומר בדיון על המבנה המפורט של הבית – בין אם כתיאור היסטורי על בתי המקדש שעמדו על תילם או כתשריט עתידי לבניין הבית המיוחל. חיבורים אלו, הנפוצים גם בספרות לא יהודית (כמו ספרות ישועית) רווחים בכתיבתם של יהודי איטליה, בעיקר החל במאה ה-17, אולם מסתבר כי אלו היו מצויים גם מעבר למרחב זה ובמידת מה אף קודם לכן. בסוגה זו חיבורים מובחנים העוסקים בשאלות אלו באופן ממשי, בחקירה כמו גיאוגרפית-אדריכלית-הנדסית, אך הם גם יוצאים לכיוונים אחרים, שונים במובהק – בין היתר פרשניים, הגותיים או הלכתיים. באופן זה החיבורים הללו יושבים על צומת המשלבת פרשנות, ריאליה, גיאוגרפיה, הגות, ותודעה משיחית.

נקודת המוצא להרצאה תהיה חיבור צנוע יחסית של ר` יום טוב ליפמן הלר, מן הבולטים שבחכמי אשכנז במאות השש-עשרה והשבע-עשרה, שבעיקר מזוהה עם העיר פראג (על אף שחייו סובבים בכל רחבי מרכז ומזרח אירופה): "צורת בית המקדש" - שביסודו אינו אלא ניסיון לבאר את הפרקים הסתומים יחסית בסוף ספר יחזקאל המקראי העוסקים בתבנית הבית (ובמסורת מקובלת – הבית השלישי). נקודת השוואה מיידית ומתבקשת לספרון ולתיאור ריאלי-פרשני זה הוא חיבור ידוע יותר, תורת העולה לרמ"א, שראה אור גם כן בפראג (בחיי המחבר, בניגוד לשאר הטקסטים שלו שהדפיס בקרקוב) 32 שנה קודם לכן. חיבור זה, בו פרש את עיקרי משנתו ההגותית (הפילוסופית והקבלית) הוא למעשה תיאור מעובה של סדר העולם הפילוסופי כמקודד במבנה האדריכלי של בית המקדש ובפרטי עבודת הקורבנות.

שני אלו מייצגים שני דגמים שונים בתכלית לתפיסת המרחב המקודש ולדרכים לדמות ולהבין אותו. מטרתה הראשונה של ההרצאה תהיה אפוא לעמוד על דגמים אלו, על משמעותם התרבותית הרחבה יותר, ועל יסודות מקבילים אליהם בספרות בת הזמן. אולם יותר מכך, הדיון בחיבורים אלו יעלה לפני השטח מספר שאלות נוספות, כמו היחסים בין הגות יהודית במרחב האיטלקי וזה ה"אשכנזי" בראשית העת החדשה; משנתו הפילוסופית-קבלית הייחודית של רמ"א והאופן בו, באמצעות התיווך של סוגיות "קוסמולוגיות" ואף אדריכליות, הגיע לעסוק בסוגיות טעונות יחסית (כך למשל, בנוגע לכמה פרטים בתפיסתו של הרמב"ם במו"נ) באופן כמעט נייטרלי; או הקשרים רחבים יותר של "ידיעת הארץ" – ארץ הקודש - בראשית העת החדשה.