ר` משה קורדובירו (רמ"ק) הוא מהמקובלים הבולטים שפעלו בימי הזוהר של צפת, ואף נמנה עם האליטה התורנית של העיר, ובכלל אלה גם גיסו, ר` שלמה אלקבץ, ור` יוסף קארו, הפוסק הנודע. מלבד כתיבתו הפורייה בשדה הקבלי, ידוע גם שהיה איש הלכה, ומצויים בידינו מספר תשובות הלכתיות שהוא חתום עליהן, וכן עדויות שעמד בראש בית המדרש של יוצאי פורטוגל שפעל בצפת.
בהרצאה זו אבקש לבחון את עולמו ההלכתי של הרמ"ק, ובמיוחד את המשמעות הקבלית שהוא העניק לעיסוק ההלכתי עצמו. עיון בכתביו הקבליים מעלה כי ישנו עיסוק לא מבוטל בדרכי פסיקת ההלכה ובשיטות הלימוד שנהגו בבתי המדרש הספרדיים שפעלו בסביבתו שבמוקדן שיטת הפלפול. רמ"ק העניק פרשנות קבלית מעוררת עניין לעיסוק הלכתי מסוג זה, ואף אימץ כמה משיטות הלימוד הללו במסגרת פירושו רחב ההיקף לספר הזוהר, `אור יקר`, כדוגמת ההנחיה שלו ללומד הזוהר "להתפלפל ולדקדק הרבה בחכמה, ואז יצא לו סוד" (אור יקר, כרך ה, עמ` פג). כמו כן, אבקש להראות כי בניגוד ליצירה הקבלית של האר"י שבמובנים רבים הוצבה כנגד ולעומת המפעל ההלכתי של ר` יוסף קארו, הרמ"ק ראה בניסוח התמציתי של ההלכה הפסוקה כפי שזו מצויה ב`שלחן ערוך`, את המשנה בטהרתה, במצבה הראשוני, כאותן הלכות שנתנו למשה מסיני המנוסחות בתמציתיות ונקיות מכל מחלוקת או ערעור בהן הוכתמה ההלכה-שכינה בעקבות החטא והגלות. אשר על כן, חיבור זה לא פוגם או מעכב את הגאולה כפי שנרמז בכתבי האר"י, אלא זהו דווקא מהלך הכרחי שנועד לנער את ההלכה-שכינה מסיגיה ומהמחלוקות המקיפות אותה בדרך אל הגאולה הנכספת וייחודהּ המיוחל עם בעלהּ.