קשה להפריז בחשיבותו של ה`בית יוסף`, ספרו ההלכתי הגדול של ר` יוסף קארו, בהיסטוריה של ההלכה היהודית. יחד עם זאת, עיקר העיסוק המחקרי ביצירה, כמו גם ב`שולחן ערוך` שנכתב בעקבותיה, נגע לשאלת השימוש ברעיונות או כתבים קבליים, ובפרט בזוהר, ולשאלת היחס בין הלכה לקבלה ביצירתו של ר` יוסף קארו.
חקר השימוש בכתיבה קבלית בכתביו של ר` יוסף קארו התמקד בקטעי הטקסט שיש להם קשר לעולם הזוהר והקבלה. על פי רוב, קטעים אלו נחקרו בפני עצמם. בניגוד לכך, בהרצאתי אדון במכלול השימוש שנעשה בבית יוסף בכתבים שאינם חלק מרצף הדיון ההלכתי השגור, מתוך מבט-על על הבית יוסף כולו. דיון בשימוש בזוהר בבית יוסף לאור פרספקטיבה זו יוביל לאפיון מדוייק יותר של השימוש המוגבל שעשה ר` יוסף קארו בכתבים קבליים. התמונה שתתגבש תאפשר לזהות את הזוהר – כמו גם חיבורים נוספים- כחיבורים שהם חלק מעולמו התורני, אך לשיטתו אינם חלק אינטגרלי ממרחב הספרות ההלכתית.