The Mathematical Terms of “Meyasher Aqob” (Rectifying the Curve) by Abner of Burgos

חלק נכבד מן המינוח המתמטי בעברית, כפי שמצביע גד בן עמי צרפתי, הוא פרי של שיתוף הפעולה התרבותית של ישראל וערב בספרד בימי הביניים, על קו התפר שבין ספרד לפרובנס, במקום שבו התרגום מערבית היה דרוש. בסביבה זו החלו לפעול ר` אברהם בר חייא הנשיא, ר` אברהם אבן עזרא, ר` יהודה אבן תיבון (אבי משפחת המתרגמים הענפה) ויעקב בן מכיר. בחיבורו המונומנטלי ``מונחי המתמטיקה הספרות העברית של ימי הביניים`` דן צרפתי לעומק בעבודתם ובאופן פעולתם.

על רקע דברים אלה, מעניין לבחון חיבור מתמטי פילוסופי מקורי מן המאה הארבע עשרה שלא היה זמין לצרפתי ואשר מחברו לא הכיר, כנראה, את תרגומי היסודות שבוצעו במאה השלוש עשרה בפרובנס בידי שמואל אבן תיבון ויעקב בן מכיר. החיבור, ``מיישר עקוב``, נשתמר באופן חלקי בלבד בכתב יד, ופורסם לראשונה בידי גיטה גלוסקינה ב-1983, לאחר שנות עבודה מרובות בתנאים לא תנאים מאחורי מסך הברזל. המחבר מכנה עצמו בשם אלפונסו - גלוסקינה הראתה כי זה שמו המאוחר של היהודי המומר אבנר מבורגוס - והוא מתיימר להתיר את בעיית ריבוע העיגול באופן ריגורוזי.

מיישר עקוב הוגדר בידי צבי לנגרמן כחיבור הגיאומטרי העברי המעניין ביותר מימי הביניים, ומלבד העושר והאתגר שהוא מספק בתחומו, מסתבר שאפשר למצוא בו ענין אף מבחינה לשונית. מצד אחד קיים דמיון סגנוני בין לשונו ללשונו של ר` אברהם בר חייא, אך מצד שני, מחברו איננו מהסס לטבוע מונחים חדשים או ליצוק למונחים קיימים משמעות שונה מן המקובל אם זו מתאימה לצרכיו.

בשיחתי אבקש להוסיף נדבך קטן לבנין של צרפתי, ולדון בקצרה במינוח המתמטי של החיבור בהקשריו, ולעמוד במידת האפשר על ייחודיותו.

_____________________

[הערה שאיננה חלק מן התקציר: על החיבור המדובר עבדתי בשנים האחרונות עם פרופ` רות גלזנר, ולאחרונה הוצאנו מהדורה מדעית שלו באנגלית]