בשער ספר גדול מידות שנקרא מעשי חכמים: ספורי חז"ל לגיל הרך שיצא לאור בהוצאת ספרים יבנה ונערך על ידי נחמה ניר-יניב ישנו ציור של ילד קטן על ידי הצייר ה. הכטקופף. נושא הציור הוא ילד קטן עם כובע טמבל על ראשו ומקל בידו ששימש בו לצייר עיגול בחול. מסביב חמשה בנים ובנות. מכאן שסיפורו של חוני נתפש כסיפור מתאים לילדים קטנים.
למרות עשרות מחקרים על ידי חוקרי ספרות חז"ל עדיין קיימת מחלוקת מסביב שמו של חוני בעל איזכור אחד בלבד במשנה. באותו מקור שמעון בן שטח אחד מן הנשיאים בזוגות הרשומים בפרקי אבות כראש הסנהדרין או שמא בית הדין הגדול בירושלים. הוא נקרא על ידו בנימה ביקורתית כבן המתחטא בפני אביו ואביו מחיבה יתירה כלפיו עושה כרצונו. אחרת הוא היה מתחייב בנידוי, וכן אין אנו יודעים את שם אביו ולא את שםות בניו. ברם להבדיל שומעים אנו בבבלי על סיפורים שנאמרו על בני בניו ואף בספור של חוני הוא נפגש בבן בנו של מי שנטע את עץ החרוב. היות שסיפורים של בני משפחתו נאמרו בבבלי יש מקום להניח שאלו ברייתות בבליות שיצירתן בבבל. אבל מן הירושלמי יוצא שאף מקור זה מסביר את סיפורו של חוני כנכד של חכם אחר בעל אותו השם. מכאן מסתבר שלמרות בבליותם של הסיפורים על בני בניו מקורם בארץ ישראל.
בדיקה פילולוגית עמוקה במשנה מלמדת שסיפורו של חוני טרם נחקר בצורה ביקורתית אפילו בידי חוקרים שעיינו בכתבי יד המשנה. סיפור זה אינו מלמד שהוא סיפור לילדים.