The Study of Myth and the Teaching of the Bible

במהלך השנים האחרונות נעשו ניסיונות שונים להבין מדוע הוראת התנ"ך חדלה להיות משמעותית עבור תלמידים בכיתות העל-יסודי בחינוך הממלכתי. אבקש לטעון שאחת הסיבות לתופעה זו נובעת מכך שהמורים נמנעים ומתקשים להתמודד עם מרכיבים סמליים וא-רציונאליים במקרא, וזאת על אף שדווקא במרכיבים אלו טמונה האפשרות להחזרת תחושת המשמעות לשיעורי התנ"ך.

ראשית, נראה שהמורה מתקשה לתווך מרכיבים אלו בפני תלמידים בעלי תפיסות דתיות שונות. הגישות השונות אל המאפיינים הסמליים והא-רציונאליים, מדברות אל סוגים שונים של תלמידים המצויים כיום באותן הכיתות, ומתוכן אף נגזרות צורות הוראה שונות שקשה לפשר ביניהן.

שנית, בניגוד לתקופה המודרנית שבה הסמלי והא-רציונאלי נתפסו כמכשול בדרך לבירור ה"אמת" ולחיים בעלי משמעות, מתאפיינת התקופה הפוסט-מודרנית לא רק בשיבה אל שפת הדמיון והסמל (פרסומות, סרטים, סדרות ומשחקים מחשב), אלא אף ל"הצפה" של מרכיבים אלו. ריבוי עצום זה הוביל גם הוא להבחנה חדה שבין הסמלי והא-רציונאלי ובין הניסיון לחתור ל"אמת", לחיים בעלי משמעות. באופן פרדוכסלי, נתפסים המרכיבים הא-רציונאליים והסמליים כמושכים ומסקרנים אך בו זמנית כחסרי חשיבות.

בהרצאה אבקש להציע מענה לתופעה זו תוך ניסיון להמשגה מחודשת של דיסציפלינת "הוראת המקרא". המשגה זו תיעשה תוך השוואה לתיאוריות השונות של חקר המיתוס כפי שנוסחו בשנים האחרונות. ענף זה מוקדש לבירור מגוון המשמעויות החבויות בטקסטים עתיקים בעלי אופי סימבולי מובהק ואף לבירור מקומם של סיפורים מכוננים מבחינה תרבותית בחברה ובזמן מובחנים - שני עיסוקים שהם בעלי משמעות עליונה עבור המורה למקרא.

במהלך ההרצאה אבקש לעמוד על השינויים שחלו בתחום חקר המיתוס מנקודת מבט אפיסטמולוגית וחינוכית, וזאת בהקבלה לשינויים שחלו ביחס לשאלת הגדרת המקרא כטקסט מיתולוגי. בעקבות דברים אלו יעשה ניסיון לגזור מתוך השוואה זו שפה תיאורטית ואף וכלים פדגוגיים אשר יוכלו לשמש את המורים למקרא במערכת החינוך הממלכתית בישראל בניסיונם לתווך ולהציג את הטקסט המקראי כטקס בעל משמעות עבר כלל התלמידים בו זמנית. זאת תוך הבלטת המרכיבים הסמליים והא-רציונליים שכלפיהם מגלים תלמידים רבים סקרנות ועניין, ושלהם, כך אנסה להראות, חשיבות מרובה בפיתוח יכולות החשיבה וההבעה של התלמיד.