Rabbi Shagar on Language

הרב שג"ר (1949-2007) היה רב ציוני והוגה דעות מקורי, מחלוצי לימודי הקבלה והחסידות בציונות הדתית, אשר יצר שילובים בין המחשבה הדתית והפילוסופיה הכללית בה היה בקיא. בהגותו המאוחרת, ביקש הרב שג"ר לתרגם את התפיסה הדתית של ימינו לשפתה של ההגות הפוסט-מודרנית ובמקביל קיווה לנצל מהלך תרגום זה כמנוף להתחדשות העולם הדתי. השפעתו של הרב שג"ר ניכרת ומובחנת גם היום. כתביו ממשיכים לצאת לאור על ידי תלמידיו ומעוררים עניין רב בקרב ציבור הלומדים והחוקרים. עם זאת, אין הגותו נתפסת כשיטה מגובשת ועקבית. הנחת המוצא של ההרצאה היא שהגותו של הרב שג"ר היא משנה סדורה ועקבית אשר התגבשה כשיטה תוך הפנמת מושגים מהפילוסופיה והפסיכואנליזה של לאקאן. מטרת ההרצאה היא לדון בתפיסת השפה של הרב שג"ר ולהציג את ההשפעות הלאקאניאניות על תפיסתו. ההרצאה תציג את פרשנותו של הרב שג"ר למאמר `אמונה ולשון לפי האדמו"ר הזקן מחב"ד מפרספקטיבת פילוסופיית הלשון של ויטגנשטיין`. יוצג כי פרשנות מרחיבה זו מגדירה שלושה סוגי שפה – שפת אמונת חסידי אומות העולם, שפת אמונת עם ישראל והשפה המיסטית - אשר הגדרתן מתקבלת דווקא תוך הפנמה של מושגים מהמחשבה הלאקאניאנית ולא הויטגנשטיינית. תוך הצגת הדברים, תידון משמעותן של האמונה וההתגלות אשר יש להן קשר ישיר לתפיסת השפה. לאחר מכן, אבחן את דבריו ביחס לטעמי המצוות וגאולה - מתוך מקורות שונים - על מנת להיווכח כי השלכותיה של תפיסת השפה של הרב שג"ר יוצרות מיפנה מפתיע בהגותו: יתרונן של המצוות הוא בחוסר מובנותן והגאולה היא דווקא שינוי אונטולוגי של סדרי הטבע. כלומר, דווקא תפיסת השפה המושפעת מהלך הרוח הפוסט-מודרני משמשת ככלי להבנה וקבלה של עמדות דתיות קלאסיות. בכך תשלים ההרצאה את הצגת מהלכו של הרב שג"ר בזעיר אנפין – תרגום התפיסה הדתית לשפה עכשווית מביא דווקא לביסוסה.