Computational Analysis of the Halakhic Creativity of Sephardic Rabbis Educated in Israel after 1948

מאז 1948, צעירים ממוצא ספרדי־מזרחי למדו במסגרות לימוד אשר היו בעלות מאפיינים חרדיים ו/או אשכנזיים. ביובל השנים מאז תחילת שנות השבעים ראו אור אלפי כרכים תורניים, פרי עטם של שלושה דורות של רבנים אלו – זאת בנוסף לאלפי מאמרים שראו אור בכתבי עת תורניים, מאמרים ותשובות הנמצאים באינטרנט, אלפי שיעורי תורה שהוקלטו והועלו לאינטרנט וכן הלאה. שאלת המחקר שלנו היא:

האם ההכשרה הממושכת במסגרות לא־ספרדיות הביאה לכך שרבנים ממוצא אתני ספרדי־מזרחי הינם כיום, בעצם, בעלי אתוס דתי ואינטלקטואלי אשכנזי/חרדי? או שמא נשתמרו אצל מקצתם (לפחות) סממנים מרכזיים של גישות ספרדיות-מזרחיות מקוריות?

שלב מקדמי הכרחי למענה על שאלה זאת הוא בניית מצאי של יוצרים ויצירות והקשרים המגוונים ביניהם: קשרי רב־תלמיד, הסכמות וברכות על ספרים, מחלוקות, קשרי משפחה ועוד. גודלה ומורכבותה של רשת זו (מאות רבנים שיצירתם ראתה אור באלפי כרכים ובהם עשרות אלפי תשובות הלכתיות) מציבה אותה כמועמד מתבקש לניתוח ממוחשב.

לשם כך, בנינו מסד נתונים לשימור פרטי מידע שונים על הנפשות הפועלות, על היצירות השונות ועל הזיקות המרובות שבין תלמידי חכמים, חיבורים תורניים, מוסדות לימוד ועוד, וכן אינפורמציה ביוגרפית וביבליוגרפית, נתונים כרונולוגיים וגיאוגרפיים ועוד. מאגר זה מאפשר לנו להשתמש בכלים חישוביים בשתי רמות: ראשית, ויזואליזציה של הרשת תאפשר הבנה עמוקה שלה, הן בכללותה והן לאורך זמן; ושנית, כלים אלגוריתמיים שונים מאפשרים לזהות זירות שונות, אסכולות ומסלולי השפעה, ולאתר את הדמויות והיצירות המשמעותיות ביותר, הראויות לקריאה קרובה.

אם נדמיין ספקטרום של דמויות רבניות ושל יצירתיות הלכתית, אשר קטביו הם המשכיות רציפה עם מסורות ספרדיות־מזרחיות קדם־חרדיות, מחד גיסא, ואימוץ מלא של הפרמטרים המרכזיים של עולם ההלכה האשכנזי־חרדי, מאידך גיסא – היפותזת המחקר שלנו היא שיתברר כי מיקום יצירות אלו על הספקטרום יהיה מוסט במידה ניכרת לקוטב החרדי. אולם רק שילוב בין המידע אשר מתקבל מניתוח נתונים כמתואר לעיל, ובין ניתוח־תוכן של היצירות העומדות במוקד המחקר, יאפשר לנו להשיב באופן מבוסס על שאלת המחקר שלנו. בהרצאתנו נציג רמזים ותובנות ראשוניות, העולים מן הנתונים שנאספו עד כה ומהניתוחים שנעשו על בסיסם.