"...וּלְסוֹבְלוֹת מֵאַלִּימוּת בַּמִּשְׁפָּחָה אָנוּ קוֹרְאִים בְּכָל לִבֵּנוּ; פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי, הָרִימִי בַכּחַֹ קוֹלֵךְ; הָרִימִי אַל תִּירָאִי, כּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ; הוֹרִידִי כַנַּחַל דִּמְעָה, רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךְ. אֲחתֵֹנו אַתְּ, אֲחתֵֹנו אַתְּ, אֲחתֵֹנו אַתְּ. הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנָי, הַמְּחַזֵּק יָדֵינוּ בְּכִנּוּן חֶבְרָה בָּהּ זוֹכִים כֻּלָּם לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל כָּבוֹד וְאַהֲבָה. אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָנוּ".
בהרצאה זו תוצגנה תפילות מיוחדות המוקדשות לנשים הסובלות מאלימות במשפחה ולנפגעות תקיפה מינית. באמצעות ניתוח טקסטואלי וראיונות עומק עם רבות רפורמיות שחיברו את התפילות, אטען כי מחאת ה-MeToo# אינה שמורה רק לווידויים במרחב הווירטואלי או להפגנות במרחב הציבורי, אלא מקומה ייתכן גם בבית הכנסת, בסידור התפילה עצמו.