KEDEM: Typographic Dialogue with the Biblical Text
האתגר: בשנים האחרונות, מורים רבים מעידים על כך שקריאה מעמיקה של התנ"ך מאתגרת את הלומדים הרבה יותר מבשנים עברו. מחקרים מלמדים שהשינוי נעוץ בין השאר בהרגלי הלימוד והקריאה השונים של הדור הדיגטלי.
המודל המוצע: מודל קד"ם שואף להקנות ללומדים כלים לקריאה עצמאית של פרקי תנ"ך באמצעות עיצוב ויזואלי של הטקסט (טיפוגרפיה), ושילוב של מייצגים גרפיים בכלים דיגיטליים (קידוד כפול). שיטת ההוראה זו מאפשרת ללומדים לחוות למידה פעילה ועצמאית וחותרת להפוך את הלמידה ללמידה שיתופית וחוויתית.
בסיס תיאורטי: בעוד שלמידה מסורתית מעדיפה טקסט על פני כל סוג מידע אחר, ומתייחסת לקול, וידאו, תמונות וצבע כתומכות טקסט, הרי שהלומדים הדיגיטליים מעדיפים לצרוך מידע ממקורות שאינם טקסט כתוב, ומתייחסים לטקסט כתומך מקורות המידע האחרים. המוח האנושי מעבד טקסט באופן איטי יחסית למידע חזותי או כל מדיה אחרת. המטרה של הטיפוגרפיה והעיצוב הויזואלי הינה לתווך את הטקסט לקורא, ולפשט את הקריאה עד כמה שאפשר, על מנת להוריד מחסומים פסיכולוגיים וקוגניטיביים בתהליך פענוח הטקסט (Thiessen, Beier & Keage, 2020). על אף שהמדיה החזותית פופולרית יותר מאשר המילה הכתובה, הרי שמקומה של המילה הכתובה לא נעלם, ואנחנו פועלים בסביבה עשירה המשלבת מידע מילולי עם מידע חזותי, כאשר השילוב ביניהם מייצר משמעות ועוצמה יותר מאשר כל מדיה בנפרד (Bateman, 2014).
המחקר: ככל הידוע לנו, עד היום, עיקר העיסוק בטיפוגרפיה כאמצעי להנגשת טקסטים ללומדים, נעשה באמצעות הגשת טקסטים שכבר עברו טיפוגרפיה. מחקרים שנעשו על שילוב בין טקסט ובין מדיה חזותית (dual coding) מצאו ששילוב זה מקדם את ההבנה, אך לא עסקו בטיפוגרפיה עצמה (Bernhardt, 1992). שיטת קד"ם, לעומת זאת, מבקשת להפוך את הטיפוגרפיה, לכלי בידי הלומדים, על מנת שבאמצעותו, בתהליך למידה קונסטרוקטיביסטי, יגיעו להבנה מעמיקה של טקסטים מורכבים.
ההרצאה: בכנס נציג את המודל ואת מהלך ההתנסות של פרחי הוראה בקריאה של מבחר פרקים בתנ"ך, ועיבודם במודל קד"ם. בין השאר יוצגו תהליך הלמידה וההתנסות, התוצרים והממצאים מתוך ראיונות עומק חצי מובנים עם סטודנטים שהביעו נכונות לכך. מתוך הממצאים והתובנות, אשר מקוטלגים על פי תתי הנושאים, יוצגו תובנות על תרומת השיטה להבנת הנקרא; על תפקיד המורה בתהליך הלמידה; ההשפעה על פיתוח לומד עצמאי; השפעת הלמידה השיתופית (חברותא) והלמידה הפעילה; התמודדות עם קשיי טכנולוגיה ועוד.