ד"ר יעקב שפירא
ראיות נסיבתיות
בהרצאתי אבקש להידרש למעמדן של ראיות נסיבתיות בהליך המשפטי לפי מקורות המשפט העברי.
אבחן האם ראייה המבוססת על אומדן - קבילה במשפט העברי. בהקשר לכך, אטען כי במקורות התנאיים הובעו עמדות שונות בעניין ואנתח בהקשר לכך את העמדות במכילתא דרבי ישמעאל, התוספתא, והברייתות המובאת בתלמוד הבבלי.
אתייחס עוד למשפט שלמה שנזכר בספר מלכים, ואשר מבטא לכאורה פסיקה על סמך אומדן דעת אנושי. אנתח את ההתייחסויות שמובאות בתלמוד בנוגע להתנהלות שלמה במשפט זה.
עוד אברר האם יש במקורות הבחנה בעניין בין דיני נפשות לבין דיני ממונות. אף בדיני נפשות אשאל האם יש להבחין בין עבירה שדינה מוות לעומת עבירות אחרות. אנתח בהקשר זה את דברי הרמב"ם ואף אתייחס לעמדות שהובעו במשפט המודרני בשאלת האבחנה בין עבירות שונות בהתאם לחומרתן.
אשאל עוד האם יש להבחין בנוגע לקבילות ראיות נסיבתיות בין הוכחת נסיבות עובדתיות לבין הוכחת מצב נפשי והאם יש להכיר בקבילות ראיות נסיבתיות בעניינים שאין העדים עשויים לראותם.
עוד אברר האם יש להבחין בין ראיות נסיבתיות שונות: ראייה נסיבתית שמבוססת על שיקול דעת והנחה סבירה לעומת ראייה נסיבתית שמביעה ידיעה ברורה.
כן אתן את הדעת להבחנה בין גישה קזואיסטית שמבקשת להכיר בקבילות ראיות נסיבתיות במקרים קונקרטיים לבין גישה עקרונית שמעניקה לשופט סמכות להכיר בראיות נסיבתיות בהתאם לסטנדרטים מסוימים.