The Story of the Death of Rabba bar Naḥmani (b. Baba Mes̟iʿa 86a): Redaction, Contexts, and Meaning

סיפור מות רבה (בבלי בבא מציעא פו ע"א), המופיע בסיומה של סוגיה המוקדשת בעיקר לעלילות רבי אלעזר בן רשב"י, זכה לפרשנויות מגוונות. הפרשנויות הראשונות שהוצעו לו היו מנקודת מבט היסטורית והתמקדו בשאלת יחסי היהודים והשלטון הזר (בר, גודבלט); קריאות שלו כיחידה סגורה זיהו את המוקד בקשר שבין המתרחש בשמים למאורעות הארציים (רווה, בריס); פרשנויות המבוססות על אינטרטקסטואליות פנים-תלמודית זיהו ביקורת על אופן לימוד התורה המוצג בו (בוירין; בלברג ווידס); קריאתו על רקע ההקשר החוץ-יהודי זיהתה אותו כסיפור אנטי-מרטירי (גרוס). הפרשנות היחידה שהוצעה לו על רקע הסוגיה שהוא משובץ בסופה זיהתה אותו כמציג את הרב הבבלי כדמות מופתית המונגדת לחכמים הארצישראליים שתוארו באופן נלעג בסיפורים הקודמים (בן אהרן).

ההרצאה המוצעת תציג פרשנות לסיפור המתבססת על זיהוי ההיבטים הספרותיים (מבנה, מוטיבים, ציינים אינטרטקסטואליים) ומארג ההקשרים שבתוכו הוא נתון: ההקשר המקומי (הסוגיה) והכללי (ספרות חז"ל) והתשתית המקראית (הפסוקים המהדהדים בדברי הגיבור).

במחקרים קודמים הראיתי שמחזור סיפורי ר"א בן רשב"י מציג דמויות רבניות נערצות ודחויות גם יחד. המורכבות של הגיבורים קשורה למתח שבין התנהלות ארצית לפעילות מופתית, שהופיע באופן משני במשנה, והפך לאחד הנושאים המרכזיים בסוגיה התלמודית. כמו המשנה, שהציגה את העמדה המצדדת בעל-ארצי ודחתה אותה לטובת הסדר הארצי, כך גם הסוגיה מציגה את גדולת החכמים המתנהלים באופן החורג מגדרי הטבע, אך יחד עם זאת, דוחה, או לכל הפחות, מסתייגת, מדרכם.

סיפור רבה הוא יצירה סתמאית מובהקת. רוב המוטיבים המופיעים בו מוכרים ממקומות אחרים, ושזורים בו ציינים מילוליים המקשרים אותו לאירועים שתוארו קודם לכן בסוגיה. ניתוח הסיפור בתוך מכלול הקשריו הביא לזיהויו לא כניגוד לסיפורים שהובאו במהלך הסוגיה שקדמה לו, אלא כממשיך את אותה מגמה: רבה מתואר כבעל יכולות מופת (ריפוי הפריסתקא), כשותף לדיון בישיבה של מעלה, וכאחד הבודדים שמלאך המוות אינו יכול לקרב אליהם (כמו דוד), אך, למרות זאת, הוא אינו זוכה כלל לקבורה, ושני התלמידים הבודדים המגיעים לחלוק לו כבוד אחרון מבקשים לסיים את תפקידם עוד בטרם תום שבעת ימי האבל. ההיבט הביקורתי של תיאורים אלו מתחזק על רקע סיפור ר"א, שבניגוד לרבה שיתף פעולה עם השלטון הזר, אך למרות ביקורת החכמים זכה בסוף לקבורה מכובדת.