The “Hinterzimmer Elite”: The Case of Hebrew Writers in Fin-de-Siècle Berlin
תהליכי מודרניזציה ועיור, גידול דמוגרפי, קשיים כלכליים ואנטישמיות גואה, היוו חלק נכבד מהסיבות שהניעו הגירה המונית ממזרח אירופה למערבה בשליש האחרון של המאה ה-19. בתוך המספרים הגדולים של המהגרים היהודים כמעט ו"נבלעו" קבוצות אינטלקטואליות שבתפיסתן העצמית השתייכו לחוגי האינטליגנציה העירוניים הליברליים. עבור חלקם, ההגירה מערבה השלימה את תהליך העיצוב העצמי האורבני, עבור אחרים, שהיו בני ערים גדולות, וזיהו עצמם כמי שמשתייכים למרחב התרבות האורבני היהודי, הייתה ההגירה אל ערי פרוסיה, ובעיקר אל ברלין, חלק אינטגרלי בתהליך ההשתלמות האינטלקטואלי שחוו כרכיב מרכזי בתפיסתם העצמית. בחווית ההגירה אל העיר הגדולה, שתשורטט בעטם, מתוארת ברלין של מפנה המאה העשרים כמחוז חפץ אינטלקטואלי, תחנת ביניים ומרכז פוליטי מתהווה, אשר דימויה היה כעיר קצה, גבולה האחרון של התרבות המערבית, עיר סִפּית המתריסה אל מול המזרח והמערב גם יחד.
בהגיעם לברלין, חוו המהגרים בני המרחבים השונים קונפליקטים מורכבים; המוכר ביותר הוא זה שהתרחש במפגשם עם הקהילות היהודיות בגרמניה אשר זכה למחקר מקיף. אלא שאני מבקשת להסיט את המבט לעבר זירה קונפליקטואלית פנימית שהתרחשה בקרב חברת המהגרים `מהמזרח`, זירה הטומנת בחובה שאלות של זהות עצמית וקבוצתית.
בהרצאה אבקש לצאת מתוך מחקר ההגירה המתואר לעיל, למלא לקונה בספרות המחקר שהתמקדה עד כה בעיקר במרכז הספרותי העברי בגרמניה הויימארית ולהציע תזה לבחינת ראשיתו של מרכז עברי שהתעצב בספר העירוני של ברלין כשלושה עשורים מוקדם יותר ושנותר סמוי מן העין.
הארת יחסי פריפריה ומרכז בזירה הפנימית של הקבוצה הנדונה תאפשר להציג חוויה יומיומית בסצנה האינטלקטואלית המזרח אירופית בברלין של מפנה המאה. בהרצאתי אבקש להתבונן בחוויה זו באמצעות הפניית המבט אל מתחם המגורים המתכתב עם חוויית ההושבה בבית הקפה, ולבחון באיזה אופן חדרים אלה שימשו אילוסטרציה לחוויית ההגירה ולתפיסה עצמית קבוצתית.
בחינת הסטרוקטורה באופן מטאפורי וקונקרטי גם יחד תשמש כבמה לבחינת שאלת התפיסה העצמית של אנשי מרכז ספרותי זה באופן בו מקום מגוריהם מהדהד לדפוסי מאבקיהם אל מול המרכזים הממשמעים, כמו גם בעיצוב תפיסתם העצמית כ"פועליה השחורים" של הספרות העברית החדשה.