“See This Old Man and Old Woman Who Brought a Foundling from the Market”: On the Nature of Doubt in the Evolution of a Tradition

בהרצאתנו נעקוב אחר גלגוליה של מסורת, הנאחזת בדברי ההתרגשות המיוחסים לשרה במקרא לאחר אופוריית הלידה. שרה מבטאת את החשש מלעג ומספקות של הסובבים אותה, מחמת גילה המופלג ועקרותה המתמשכת. המסורות העוסקות בסיפור ההולדה מנסות לזהות את הלועגים, ולתאר את ההתערבות האלוהית שהפריכה את פקפוקם, והוכיחה כי שרה ואברהם הם הוריו הביולוגיים של אברהם. על אף קווים מקבילים בין המסורות ישנם שינויים לא מבוטלים ביניהם. את חלקם נסביר כנובעים מתמורה במתודולוגיה המדרשית המאוחרת. לצד הסברים אלו נצביע על שינויים המושפעים ממאפייני התקופה במוקדי התפתחותן של המסורות. כך למשל נצביע על יחסי היהודים עם סביבתם הנכרית כמשפיעים על תפיסת מטרת הנס המשני (שפעת החלב) ותוצאותיו, כמו גם על זהותם של המסתפחים בעקבות הנס. נצביע על הפולמוס היהודי נוצרי כמי שהשפיע אף הוא על אופני התפתחותה של המסורת, ובמיוחד על המסורת המאוחרת בתנחומא הנדפס. בסיפור הולדת יצחק מצוי מטען נפיץ הסובב את שלוש הדתות הגדולות של העולם הקדום, אשר כל אחת מהן רואה ביצחק דמות המאמתת את אחד העקרונות המרכזיים בדוקטרינה של הדת. לא מפתיע אם כן שבמסורות העוסקות בסיפור הולדתו מגולמים היבטים פולמוסיים. העובדה שפרשת הולדת יצחק נקראה בבתי הכנסת בראש השנה, ועל פי עדויות מהמאה השלישית והרביעית, נקראה במקביל בכנסיות היווניות והסוריות מעצימה את הנפיצות של הסיפור והדרשות הסובבות אותו.