דרשות `שפת אמת` מתאפיינות בוירטואוזיות פרשנית למילים של המקרא ושל הספרות הרבנית. בהרצאה נדון בפעילות הפרשנית כפואטיקה שנועדה לכוונן את הדעת לעבר הסמוי האלוקי השוכן בבריאה ובנפש, בעוד התשוקה מכוננת (בין השאר) מהשיזור של הסמוי בגלוי. הניתוח יתבסס על מושגים מתוך מסורת ההרמנויטיקה הפילוסופית והפסיכואנליזה כאחד.