ספרות טעמי המצוות הקבלית בימי הביניים וראשית העת החדשה עסקה באופן נרחב התפקיד התאורגי של הפולחן במקדש והשפעתו על העליונים. בבחינת טעמים קבלים מפורטים אלו העוסקים במכניזם של הפרקטיקות הפולחניות השונות, עולה השאלה עד כמה ביקשו מקובלים אלו לעורר כמיהה למקדש עצמו וחידוש הפולחן בו, ועד כמה הלימוד והכתיבה שימשו כתחליף סימבולי לביצוע הממשי. בראשית העת החדשה, ספרות טעמי המצוות הקבלית נוסחה מחדש על ידי הוגים חסידיים שונים, אשר שילבו יחדיו מסורות קבליות מימי הביניים וטרמינולוגיה לוריאנית, עם מסורות חסידיות חדשות. הרצאה זו תערוך השוואה בין עיצוב הטעמים לפולחן המקדשי בין החיבור החב"די, דרך מצוותיך למנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) לבין עיצובו בספר דרך פיקודיך לצבי אלימלך מדינוב, ראש השושלת של חסידות מונקאטש; שניהם מחברים פוריים שעסקו בתחומי הקבלה וההלכה, וחיבוריהם על טעמי המצוות כמעט שלא נחקרו. בדרך מצוותיך, הקדיש ר` מנחם מנחם שניאורסון דיונים נרחבים במצוות העוסקות בבניית המקדש והעבודה בו, והעניק להם טעמים תאורגיים ואלגוריים. בהקדמה לחיבור שלו, צבי אלימלך מדריך בהרחבה כיצד אדם יכול לקיים אף בזמן הזה שאין המקדש קיים, את כלל המצוות הנוגעות למקדש- בדיבור ובמחשבה. ההרצאה תציג כיצד צבי אלימלך עיצב מחדש את המסורות הקבליות הנוגעות ללבוש הנשמה וארגם לכדי הדרכה מוסרית- של רישום פנקסי מדוקדק של חובות קרבנות אישיות, עודד ללימוד הלכות קרבנות ומקדש וכתיבת חידושים על אודותם. ההרצאה תאיר את הזיקות ההיסטוריות- רעיוניות של עיצוב תחליף הפולחן המקדשי בספרות: כיצד הטעמים של הצמח צדק וההדרכות של צבי אלימלך מדינוב הושפעו מאמירות תלמודיות, דרשות זוהריות, מסורות לוריאניות, ותלמידי הבעש"ט (למשל בספר טעמי המצוות של ר` יעקב יוסף מפולנואה, והלכות ת"ת של רש"ז). הדיון יבחן את השאלה עד כמה העיסוק הקבלי של שני המחברים הללו והדרכותיהם מבקשות להעביר את פולחן המקדש לרובד פולחני מטאפורי ואלגורי ועד כמה הוא מבקש לעורר את הכמיהה למקדש על פולחניו בזירה גיאוגרפית-הדורשת ביצוע ממשי על ציר זמן היסטורי.