Judeo–Arabic Homilies: Patterns of Continuity with Homiletic Midrashim
החיבורים "כתאב אלתפאחה" ו"מטה עוז" הם קבצי דרשות בערבית־יהודית מן המאה הי"א והי"ג (בהתאמה), אשר נשמרו בכתבי יד בספריית הבודליאנה. אף שקבצי דרשות אלו נטועים כבר בעולמה של התרבות הערבית־יהודית ועושים שימוש בדגמים של הגות ופרשנות ביניימית, הם מדגימים המשכיות מפתיעה עם עולמו של המדרש הדרשני שקדם להם.
ההרצאה תעסוק בחיבורים אלה, כדגמים המשקפים את התפתחות סוגת הדרשות בערבית־יהודית במרחב המזרחי, על השווה והשונה בינהם.
כתאב אלתפאחה, מאגד בתוכו קובץ דרשות לכל פרשות השבוע על פי חלוקת הקריאה הבבלית החד-שנתי. חובר כפי הנראה בפוסטאט בתחילת המאה ה-11.
מטה עוז מאגד בתוכו דרשות שנישאו בבבל, בקהילות שונות, הקושרות בדר"כ בין מעגל החיים (דרשות לברית מילה, הספדים למת ) לפרשת אותו השבוע, ולעיתים גם למעגל השנה. חלק מהדרשות מתוארכות לשנים שבין 1210 - 1232.
ההרצאה תציג את מאפייני הדרשות בחיבורים אלה בשלושה היבטים:
א. מבנה הדרשה: דרשות כתאב אלתפאחה ומטה עוז, שומרות - כל אחת בפורמט שלה - על מבנה אחיד ושיטתי שעל פיו נבנית הדרשה ומהלכה הרטורי. שתיהן יונקות ומשלבות מסורות מוקדמות של מבנה דרשות המוכרות ממדרשי התנחומא, וממבנה דרשנות השאילתות והחיבורים המונוגרפיים בספרות הגאונים.
ב. תוכן הדרשה: כתאב אלתפאחה הנו קובץ דרשות על פרשות השבוע המכיל רעיונות מרכזיים שסביבם נארג המהלך הרטורי של הדרשה. המקור העיקרי לתוכן הדרשות הנו ספרות המדרש.
כה"י מטה עוז, מסודר לפי מהלך הקריאה של פרשות השבוע וערוך לפי האירועים בקהילה שבמסגרתם נאמרת הדרשה. תוכני הדרשות עוסקים ברובם בתיאולוגיה ובדברי לקח ומוסר.
ג. מטרת החיבורים: בעל כתאב אלתפאחה כתב את הדרשה באריכות יחסית וכיחידה ספרותית רטורית שעוסקת בעיקרה בפרשת השבוע, בעוד שמחבר מטה עוז כיוון לכתיבת דרשות בנושאים שבקהילה, המשתלבים בפרשת אותו השבוע.
שמות החיבורים משקפים במידת מה את מטרות העלאת החיבורים על הכתב. האחד, כתאב אלתפאחה, נועד לשמש בעיקר ככלי להשמעת "דברי מקרא ודברי אגדה" והשני, מטה עוז, משקף את שימושו כ"מטה" ( מנהיגותי ) וככלי עזר לדרשנים בקישורים וברעיונות, עת הם יהלכו וידרשו בקהילות השונות במועדים ובארועים שונים.