מעמדו של הלא-יהודי והיחס ל`אחר` בספרות הקבלה הוא מורכב מאוד, והוא משתנה מאוד בין תקופות, מרחבים גיאוגרפיים ובהבדלים שבין סוגות ספרותיות שונות. אך מלבד זאת, קיים פער משמעותי בין אסכולות שונות החל מראשית ימיה של הקבלה. התפיסה הרווחת בספרות הזוהר ואצל מקובלי צפת שהמשיכו את דרכה, עורכת חלוקה אונטולוגית של המציאות בין כוחות הטומאה וכוחות הקדושה. כשם שבצד הקדושה של העולם ישנם זכר ונקבה – קב"ה והשכינה, כך גם בצד הטומאה, ה"סטרא אחרא", ישנם זכר ונקבה – סמאל ולילית, כך גם כלל הנבראים מתחלקים בין בין אלו ששורשם בצד הקדושה לבין אלו ששרשם בצד האחר, צד הטומאה. גרשם שלום סבר שחלוקה זו של ספרות הזוהר מבחינה לראשונה בספרות הקבלית גם בין נשמות ישראל ונשמות אומות העולם. במקומות רבים בספרות הזוהר "שרו של עשיו", המלאך השייך לאדום המזוהה עם הנצרות, מזוהה גם עם סמאל, שהוא המלאך החשוב ביותר בצד הרע של העולם, ולעיתים מזוהה עם השטן בעצמו. מגמה זו בולטת עוד יותר בקבלה הלוריאנית, המתארת את מבנה הנשמות של כל ישראל כמרכיבות יחד דמות אנתרופומורפית וכך גם הנשמות של אומות העולם מרכיבות דמות כזו, כשתי דמויות מנוגדות – זו לעומת זו. נשמות אומות העולם מרכיבות את דמותו הדמונית של "אדם דבליעל", ולעומתן, נשמות ישראל מרכיבות את דמות אדם דקדושה ואשר שורשי נשמותיהם מקורן בשכינה או בספירת המלכות.
על אף הדומיננטיות של ספר הזוהר ושל כתבי האר"י אצל הגאון מוילנא בפרט, ובמזרח אירופה בכלל, ההרצאה תעסוק בהתבטאויותיו המעניינות של הגאון ביחס לאומות העולם, בדרשותיו לשיר השירים בנוסח שלהן בכתב יד סנט פטרסבורג, האקדמיה ללימודים מזרחיים, B 464 . האופן שבו מוצגות אומות העולם בדרשותיו של הגר"א הוא שונה לחלוטין. היא משוללת מן הגישה הדואליסטית המבחינה בין צד הטוב וצד הרע ובין ישראל ואומות העולם, יחסו חיובי יותר ובכלל, עמדתו בעניין זה מורכבת יותר. ההרצאה תדון בגישתו של הגר"א בתוך ההקשר הגיאו-תרבותי שבה נוצרה, במסורות הקבלה עליהם היא מושתתת ועל גישתם של מקובלים נוספים בני תקופתו של הגר"א, גם חסידים וגם שאינם חסידים, אשר נקטו בגישה הקרובה לזו של הגאון מוילנא.