Marginalized Children: The Sephardic Character through the Prism of Childrens` Journalism in the 1960s and 1970s

החברה הישראלית היא חברת מהגרים שהגיעו מארצות ומתרבויות שונות. ההגירה, או העלייה, מאוד נוכחת בהוויה הישראלית והיא נתפסת כבעלת חשיבות רבה מבחינה לאומית וערכית. דבר זה תורם למתח בין הנכחת קשיי ההגירה אל מול אידיאולוגיית העלייה. מדיניות "כור ההיתוך" שנלוותה לקליטת העלייה הגדולה בראשית המדינה, העמיקה שסעים חברתיים על רקע אתני-עדתי. הללו משפיעים, במידת מה, על החברה הישראלית עד לימינו אנו.

אחת הזירות התרבותיות שבאמצעותה ניתן לעמוד על תהליכים אלו היא עיתונות וספרות הילדים, שפותחת צוהר לדיוקנה של החברה. עיתונות הילדים משמשת במה להנחלת ערכים, כמו גם לשיקוף פניה של החברה. חקר עיתונות זו מאפשר הצצה לאופן שבו ניסו המבוגרים להבנות את עולמם של הילדים, על שלל המסרים אותם ניסו להנחיל להם. נושא ההגירה והעלייה שזור לאורך עיתוני הילדים הישראלים. טקסטים רבים שפורסמו בעיתונות הילדים עסקו בנושא קליטת העלייה, והיחסים החברתיים והעדתיים העולים ממנה.

במחקרי אבקש לעמוד על אופן שרטוט דמות העולה המזרחי בעיתונות הילדים הישראלית של שנות ה-60 וה-70. בשנים אלו קלטה ישראל עולים נוספים, וכן התעורר שיח ציבורי העוסק בקשיים שנלוו לקליטה בארץ בעקבות מחאת "הפנתרים השחורים". נושאים אלו מצאו ביטויים גם בשיח בעיתונות הילדים. הצגת דמות המזרחי בעיתונות הילדים היא מורכבת: יש בה הצגה סטריאוטיפית וזיהוי המזרחי עם עוני, הזנחה, עבריינות וחוסר תרבות. לצד זאת, יש בה גם ייצוג שונה וחתרני, והצפת סוגיות שהיו שוליות בספרות הילדים, כמו עיסוק בילדות דיסהרמונית ב"ישראל השנייה", ובהצגת פערים חברתיים-עדתיים.