הפרופיל הגנטי של גלוקוז-6-פוספט דהידרוגינאז (G6PD) ביחס לרמת פעילות האנזים במדידה כמותית ביילודים והקשר לצהבת הילוד

מבוא: צהבת ביילודים הינה תופעה שכיחה. לרוב, מדובר בתופעה פיזיולוגית החולפת עצמונית אך במיעוט מהתינוקות רמות הבילרובין יכולות להיות מוגברות מאוד ולהוות גורם סיכון לאנצפלופתיה ואף לנזק מוחי. פולימורפיזם בגנים של האנזים גלוקוז-6-פוספט דהידרוגנז ( G6PD) ושל UGT1A1 נקשר בסיכון מוגבר לצהבת היילוד. הבעייתיות בהתייחסות לבדיקה הכימית הכמותית של G6PD המקובלת כיום כסקר, הינה בהערכת הבנות עם רמות הביניים של פעילות האנזים כיוון שלבנות אלו יכול להיות סיכון מוגבר לצהבת היילוד באותה מידה כמו לבנים עם חסר מוחלט.

מטרת העבודה: בדיקת גנים שיכולים להשפיע על צהבת היילוד ביילודים עם פעילות מופחתת של האנזים G6PD והקשר בין הגנוטיפ-פנוטיפ על-מנת לנסות להעריך מקרים בהם יש סיכון מוגבר לצהבת היילוד.

שיטות: בדיקת רמת פעילות G6PD מדם טבורי,ביצוע בדיקה גנטית של מוטציות של חסר G6PD ומספר חזרות TA בפרומטור של UGT1A1 בעיקר בתינוקות עם חסר של G6PD.מעקב אחר רמת בילירובין.

תוצאות: בעבודה זו נכללו 55 ילודים,המוטציה הים תיכונית לחסר G6PD אותרה בשכיחות הגבוהה ביותר. נמצא קשר בין קיום המוטציה הזו לבין רמות נמוכות של פעילות האנזים G6PD וערכי בילירובין גבוהים יותר. הטרוזיגוטיות 6/7 למספר החזרות ב-TA בפרומוטור של ה-UGT1A1 קשורה בצהבת מוגברת יותר, במיוחד כשלתינוק/ת יש גם חסר ב-G6PD. עם זאת, נראה שהאינטראקציה בין חסר G6PD לצהבת כתוצאה מפעילות מופחתת של UGT1A1 עקב מספר חזרות TA לא תקין בפרומטור הוא מורכב יותר, וייתכן ומושפע מעוד אינטראקציות גנטיות שטרם תוארו.

מסקנות: מניתוח הנתונים בעבודה זו נראה שיש מקום לשקול ביצוע בדיקות סקר מולקולריות על מנת להעריך האם קיים סיכון מוגבר לצהבת הילוד , אם כי יש צורך בהמשך איסוף נתונים וקבלת נתונים ממדגם גדול יותר