The Riddle of Deborah`s Palm Tree

הצרוף "תֹמֶר דְּבוֹרָה" (שופ` ד, 5) ייחודי במקרא, ומעלה שאלות רבות. מדוע נקרא ה"תֹּמֶר" על שמה של דבורה? וכיצד ניתן להסביר את דברי המספר שדבורה יושבת תחתיו (שופ` ה` 5)? שאלה מרכזית היא מהי מהותו של אותו "תֹמֶר" שתחתיו ישבה דבורה? אם הוא עץ (גזניוס, 1972), האם "תֹמֶר דְּבוֹרָה" בעל תפקיד דומה לזה של עצים אחרים במקרא, אשר קשורים בהתגלות או בפולחן, ונחשבו לעצים מקודשים, לדוגמה: האלה (בר` לה, 4 ; יהו` כד, 26; שופ` ו, 19; מלא יג 14), והאלון: אלון מוצב (שופ` ט, 6); אלון תבור (שמ"א י, 3); אלון מעוננים (שופ` ט, 37), ועוד (דפני, 2010)? או שמא הכותב ניסה לטשטש את את היותו של תֹמֶר חפץ פולחן בדמות עץ תמר?

משמעותו של הצירוף לא זכה לדיון ממצה במחקר. כדי לברר את משמעותו של "תֹמֶר דְּבוֹרָה" ואת מהותו אבחן את הצירוף הלשוני הייחודי, ואשווה אותו לצירוף דומה, אף הוא יחידאי במקרא – "תֹמֶר מִקְשָׁה" (יר` י, 5), אשר לגביו נטען כי הוא חפץ פולחן בצורת עץ תמר (אייכלר, 2017). כמו כן, אציג את מקומו ואת תפקידו של עץ התמר במקרא ובמזרח הקדום (פרפולה 1997; קייל 1988; וינדרבוים תשע"ג). ממצאים איקונוגרפיים מעידים שהתמר היה מקודש בתרבויות המזה"ק (מסופוטמיה, סוריה). לבד מהיותו עץ חשוב ומרכזי, התמר מופיע בתבליטים המקשטים את ארמונותיהם של מלכי אשור במאות ה 9–7 לפני סה"נ, שאף כוללים תיאור טקס הפריית התמר. בנוסף, אבחן גם את תפקידיה של דבורה כמתואר בשופ` ד, שמא יש בהם רמז עקיף למעמדו של "תֹמֶר דְּבוֹרָה" בישראל. הראיות תומכות ברעיון ש"תֹמֶר דְּבוֹרָה" איננו עץ תמר רגיל כבשאר איזכוריו של התמר במקרא, אלא מדובר באובייקט או עץ מיוחד בעל מעמד קדוש, ואשר תפקידיה השונים של דבורה כנביאה קשורים בו.