The 18th World Congress of Jewish Studies

“My Father’s Home is Sealed to Me”: Encoding and Deciphering in the Poetry of Ayin Tur-Malkah

עליזה גרינברג (נולדה ב־1926), הידועה בשם העט עין טור־מלכא, כותבת שירה בלשון גבוהה ומלוטשת. אוצר המילים המקראי, הצורות הארכאיות, התחביר האחיד, התמות האישיות והלאומיות והעיצוב הגרפי המתון – כל אלו מעצבים פואטיקה חגיגית ומכובדת, שסגנונה נותר יציב במשך כשישים שנות יצירה. גם לסימני הפיסוק יש חלק בעיצוב הסגנון המהוקצע: לרוב, הפיסוק ביצירת טור־מלכא נורמטיבי, ובשונה מפואטיקות של משוררים בני דורה ובני דורות ספרותיים מאוחרים יותר, טור־מלכא נמנעת בדרך כלל מאפשרויות אקספרסיביות חריגות, כגון הצבה של כמה סימני פיסוק רצופים או היעדר פיסוק.

ואולם, החל מספרה השני של המשוררת (1972) ועד לשירים שפורסמו בעיתונות לאחרונה מסתמן יוצא מן הכלל: בכעשרים משירי טור־מלכא משובצים לוכסנים (קווים נטויים), הסוגרים ביניהם כמה מילים, טור שירי ואפילו בית. לדוגמה, בשיר "כנף היונה" ("הארץ", 29.4.2021), אחד מטורי השיר מוקף בלוכסנים:

חֲלוֹם רַךְ, כָּמוּס, עוֹטְפָנִי

פַּעַם אַחֲרוֹנָה:

כִּי כָל חַיֵּינוּ נְבַקֵּשׁ אֶת הַחֵיק,

הָעֶרֶשׂ הָאַחַת, תַּת הַכָּנָף.

/בֵּית־אָבִי חָסוּם לִי מִכְּבָר./

נוֹצוֹת רַכּוֹת־כָּנָף

נָעוֹת לְעַצְמָן. (ההדגשה שלי)

לוכסנים אינם חלק ממערכת הפיסוק העברית ואינם סימן מקובל בשירה העברית (דן, בדפוס), ולכן הופעתם ביצירת טור־מלכא מעלה שתי שאלות: (1) מהו פשרם בשירים, ו־(2) ומאין שאבה המשוררת את ההשראה לשיבוצם ביצירתה. ההרצאה מציעה לראות את הלוכסנים בשירת אצ"ג (1896–1981) ובפרט בשירי "ספר הקטרוג והאמונה" (1937) מקור השפעה והשראה לטור־מלכא. אצ"ג ועליזה גרינברג נישאו בשנת 1950, וזיקות שונות קושרות את יצירתה ליצירתו, מהן תמטיות, סמנטיות, מורפולוגיות ואידיאולוגיות.

בהרצאה יוצגו המשמעויות השונות של הלוכסנים בשירת טור־מלכא כייצוג איקוני להתכנסות, כאמצעי ליצירת חיץ בין סְפרות גשמיות ורוחניות, וכסמל גרפי המאפשר ריבוי. ההרצאה מציעה לפרש את הלוכסנים כיסוד צורני פרטי של אצ"ג ושל טור־מלכא – צופן אישי שבמסגרתו המשוררת מטמיעה את הסימן הוויזואלי ביצירתה ומוסיפה לו משמעויות חדשות במהלך של פיתוח.

ביבליוגרפיה

גרינברג, א"צ, אורי צבי גרינברג: כל כתביו, ירושלים תשנ"א–תשס"ד.

דן, נטע, "/ וּרְעָמִים וּבְרָקִים בִּי /: לוכסנים בשירי `ספר הקטרוג והאמונה`" של אורי צבי גרינברג, בלשנות עברית (בדפוס).

טור־מלכא, עין, שובי נפשי לתכלתך, ירושלים 2004.

טור־מלכא, עין, בין בינותינו, ירושלים 2016.

ניר, רפאל, "על התפקוד של סימני־הפיסוק בשירה העברית בת־זמננו", בלשנות עברית 28–30 (תש"ן), עמ` 137–149.