The Nathan Zach–Nathan Alterman Controversy: A Retrospect
פטירתו של נתן זך ב-6 בנובמבר 2020, הפרסום המפתיע של המאמר שנמצא בעיזבונו על "שירי מכות מצרים" ("הסופר בחברת ההמונים", 2021) והצגת "עוד חוזר הניגון", המועלית בעצם הימים האלה בתיאטרון "הבימה" – כל אלה הציפו מחדש את המחלוקת שזך עורר בזמנו סביב יצירתו של נתן אלתרמן. לראשונה יצא זך נגד אלתרמן במאמר מעורר התהודה "הרהורים על שירת אלתרמן", שנכלל בחוברת האביב של כתב העת "עכשיו" ב-1959, ובהמשך בספר "זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית", שהופיע ב-1966 (הוצאת אל"ף). הייתה זו קריאת התיגר הקיצונית ביותר שהושמעה אי-פעם נגד שירת אלתרמן. לקריאת תיגר זו הייתה מטרה כפולה: לקעקע את מעמד הבכורה של בעל "כוכבים בחוץ" ו"הטור השביעי" בשירה העברית ובדרך זו לפלס את דרכם של משוררי "דור המדינה" שזך ראה עצמו כמנהיגם. הדברים שכתב זך היו לסנסציה ספרותית רבת תהודה: הם פגעו במעמדו של אלתרמן ובו אישית, השפיעו באופן מסוים על המשך דרכו כיוצר ואף גררו את השניים למערכת יחסים שהייתה מורכבת אם לא תמוהה. למרבה העניין ה"דיבוק" של אלתרמן לא הרפה מנתן זך גם בהמשך חייו, והוא חזר והתייחס לנושא בהזדמנויות שונות, בכתב (כולל בשירה) ובעל-פה, בכלל זה בשנים שלאחר מות בן הפלוגתא שלו.
מטרת ההרצאה היא לחזור ולהתבונן מחדש בתולדותיו של פולמוס זך-אלתרמן על מכלול היבטיו הספרותיים, הפואטיים, הפוליטיים והפסיכולוגיים, זאת מתוך ראייה כוללת של החומרים שהצטברו בנושא לאורך השנים בתוספת ממצאים חדשים.