ההרצאה תבחן את תיאור גוף האל במראה המרכבה על רקע התיאולוגיה הבבלית.
ביחזקאל א` 28-27 מתוארת הילה בצבעי הקשת שמקיפה את דמות האל ומתוארת במילים: "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן... כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב". תופעה אטמוספרית זו מוכרת היטב מספרות אותות השמים הבבלית שמתארים קשת בענן המקיפה את השמש או הירח kīma kippati `כמו מעגל`. ננסה לבחון את תפיסת גוף האל במחשבה הבבלית כרקע להבנת הדימוי שמצייר יחזקאל.
במחשבה הבבלית האלים נתפסו כבעלי גוף דמוי אדם. יחד עם זאת, במהלך האלף הראשון מתחברים `תיאורי גוף` של אלים המדגישים כי את האל עצמו אין ביכולתנו לראות או לדמיין. הגוף האנתרופומורפי של האל מתגלה על הארץ בדמות הפסל שנמצא במקדש. הפסל, באכדית ṣalmu הוא העתק מלאכותי של דמות האל. מרגע חניכת הפסל והכנסתו לדביר, האל מתגלה דרכו.
במקביל להופעתו הארצית. האל מתגלה גם בתור גוף שמיימי בשמים. במיתוס הבריאה הבבלי הכוכבים מתוארים בתור tamšīlu, `דמות` או, `העתק`, של האלים. בדומה לפסל, גם הכוכב איננו זהה עם האל אלא מהווה את הדמות השמיימית שלו.
תיאור דמות האל במראה המרכבה משלב בין המופע הארצי והמופע השמיימי של האל. יחזקאל מתאר "דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם" היושבת על כסא, בדומה לפסל פולחני. יחד עם זאת, דמות זו מופיעה בשמים מוקפת בהילת קשת בדומה לתופעה השמיימית שבה הילת קשת מקיפה את השמש או הירח. שילוב בין המופע האנתרופומורפי למופע השמיימי של האל ניתן למצוא גם בתיאור האל נינורתה בשירת העלילה lugal-e.
מראה המרכבה הניח את היסודות למיסטיקה היהודית הקדומה והעבודה ההשוואתית תסייע להבין את השורשים הבבליים שמשוקעים בתיאור של אלוהי ישראל אצל יחזקאל הנביא.