לפני כמאה שנה נמצאה סמוך לע`ור א-סאפי, בין נחל זרד לחופו הדרום מזרחי של ים המלח, מצבה הנושאת
כתובת ארמית-יהודית מהתקופה הביזנטית. במשך השנים התברר שמדובר בבית קברות שברובו המוחלט שימש
לקבורת נפטרים נוצרים או פגאניים ובצפונו היה חלק קטן ששימש לקבורת יהודים. מאז שנות ה20 של המאה
הקודמת התברר שיש למעלה מ400 מצבות השייכות לשדה קבורה זה. רובן המוחלט של המצבות נושאות
כתובות ביוונית, ורק בכ75 מהן יש כתובות בארמית-יהודית.
לפני כשש שנים פורסם על ידי מימאריס ואחרים קורפוס מקיף הכולל 71 מצבות מקבוצה זו. סשה שטרן, שפרסם
חלק מהמצבות בשנים עברו, עסק באינטנסיביות בענייני לוח השנה במצבות צוער. ניתוח לשוני של המצבות
נעשה על ידי אל-קזאלי בעבודת התזה שלה, שגם פורסמה כספר. עיסוק בדרכי העיטור של המצבות לא נעשה
באופן סיסטמתי, למיטב ידיעתי.
בדברי, אבקש להציע דרכי קריאה ופרשנות חדשות של קורפוס המצבות מצוער. אצביע על מספר מקרים בהם
קריאה חדשה ומדויקת יותר מייתרת בעיות קלנדריות. הצעות הקריאה נסמכות על שלושה עמודים: א. הניב
הארמי בו נכתבו המצבות ב. משלב הלשון ותבניות הנוסח המצויות במצבות ג. דרך הכתיבה והעיטור של המצבות
הארמיות ומקבילותיהן היווניות מהאתר. בדרך זו אראה שלמרות שיש מצבות חריגות, ברובן המוחלט של
המצבות