The Exiles of the Sanhedrin and the Geographical History of the Jewish Settlement in Roman and Byzantine Galilee

המסורת על גלויות "הסנהדרין" בגליל, המתעדת את היישובים שבהם ישבה לכאורה ההנהגה המרכזית, שימשה במשך שנים רבות כאבן פינה בשחזור ההיסטוריוגרפי של תקופת המשנה והתלמוד. בדור האחרון החלו חוקרים להעלות ספקות בדבר מהימנותה ההיסטורית של המסורת הזאת. עיקר דיונם נסוב סביב השאלה האם בתקופה הנדונה הייתה בכלל סנהדרין בעוד שאלת פשר חיבורה של המסורת ובחירת היישובים הנזכרים בה נדחקה לקרן זווית. בנוסף לכך, הסברים שהוצעו בעבר לגלויות השונות התמקדו בנסיבות המיוחדות שהובילו למעבר מיישוב אחד למשנהו. רק תשומת לב מעטה הוקדשה למסלול הגאוגרפי בכללותו, והנתונים הארכאולוגיים העדכניים לא נדונו כלל בהקשר זה. גם שאלת היחס בין שני המקורות שבהם מופיעה המסורת לא נדונה בעבר. בהרצאה אבקש לבחון מסורת זו מחדש משלושה היבטים נפרדים לכאורה, שיש להם למעשה השלכה הדדית זה על זה. הדיון ייפתח בהיבט התלמודי ובניסיון לשחזר את התגבשותה של המסורת, זמנה המשוער וגלגוליה עד לנוסחים שלפנינו. בשלב השני תיבחן המסורת מן ההיבט ההיסטורי: מה מטרת חיבורה, והאם היא משקפת מציאות היסטורית כלשהי. לבסוף אבקש להראות כיצד התמונה היישובית, המבוססת על איסוף שיטתי של נתונים ארכאולוגיים וספרותיים, מסייעת להבין את הרקע למסורת. לאור התמונה המתקבלת אטען כי המסורת משקפת את העתקת מרכז הכובד של היישוב היהודי שבקרבו פעלה אותה "סנהדרין", וכי תמורות גאוגרפיות־יישוביות הן העומדות ברקע מסלול הגלויות שהיא משרטטת.