The Thought of Rivka Schechter: Philosophy—Theology—Myth

ההרצאה תדון במשנתה של הפילוסופית רבקה שכטר, העוסקת בתיאולוגיה של הרייך השלישי, בהקשרה התיאולוגי־מיתי של התרבות הגרמנית. הייחוד במשנתה של שכטר נובע מזווית ההסתכלות - המיקוד בנאציזם, שנכנע למיתוס תאולוגי, שהניע אותו ואת העומד בראשו, זווית הסתכלות המאירה את המניע למסע הרצח של הרייך השלישי באור, שטרם נחקר.

שכטר בנתה משנה סדורה, על פיה הפך אושוויץ, על ידי המשטר הנאצי של הרייך השלישי, למזבח להקרבת קורבנות אדם. הקוד התרבותי הגרמני שאפשר זאת, על פי שכטר, נשען על תורתו של הכומר - מרטין לותר, מייסד הנצרות הלותרנית, כששלל את ההידברות כדרך החיים האולטימטיבית והמשיל תחתיה את הכח. הנדבך הבא בתרבות הגרמנית, שאיפשר לרייך השלישי כולו להתנהל במישור התיאולוגי־מיתי, הוא המחזה הטראגי פאוסט, שכתב יוהאן וולפגנג פון גֶיתה. כשם, שפאוסט, כורת ברית עם השטן, על פיה פאוסט מוכר את נישמתו לשטן ובתמורה מפיסטו־השטן מספק לפאוסט הצלחה ארצית גשמית, כך גם הנציונל־סוציאליזם, והיטלר בראשו, כרת ברית עם השטן להגשמת חזונו של הקמת הרייך בן אלף השנים. הגרמנים התחכמו למיתוס, ולא רצו למסור את נפשותיהם למפיסטו, כתשלום על הצלחתם. אלא שידעו שיש לשלם חוב זה, והשתמשו בנשמות היהודים כתחליף. היהודים - מיעוט בלתי מוגן, חסר טריטוריה, שסימלו עבור הגרמנים-הנאצים, בתרבותם, ובערכיהם, את כל מה שניסו הנאצים לברוח ממנו. הפכו לקורבן קל שאת נפשותיהם אפשר להקריב למפיסטו, כדי שימשיך לקיים את הברית ולהנציח את הרייך השלישי.

המחקר מנסה למקם את משנתה הפילוסופית־תיאולוגית־מיתית, של רבקה שכטר, בין התיאוריות, שהוצעו בזירת המחקר האקדמי, בשני צירים:

1. הציר התיאולוגי־פוליטי, ביחס למושג תיאולוגיה־פוליטית.

2. הציר המיתי־תיאולוגי, בציר שבין המיתוס של היטלר, לתיאולוגיה של היטלר, המיתולוגיה שהפכה לתיאולוגיה.